אליהו בלטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע ל[[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל|ציון]] [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']] וביקש שיודיעו לו מיהו [[צדיק הדור]]. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב ב[[חלום|חלומו]] ואמר לו שיסע ל[[לנינגרד]]. | לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע ל[[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל|ציון]] [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']] וביקש שיודיעו לו מיהו [[צדיק הדור]]. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב ב[[חלום|חלומו]] ואמר לו שיסע ל[[לנינגרד]]. | ||
כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו ל | כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו ל{{ה|רבי הריי"צ}}. לאחר שסיפר לרבי את סיפורו ציווה עליו הרבי שיסע ל[[נעוול]], שם התקרב על ידי החסידים שהיו שם לחסידות. | ||
לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' [[אליהו חיים רויטבלט]], ונולדו לו חמישה ילדים. | לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' [[אליהו חיים רויטבלט]], ונולדו לו חמישה ילדים. | ||
גרסה מ־20:31, 26 בדצמבר 2017
ר' אליהו בלטקין מחסידי חב"ד בלנינגרד. נאסר על ידי שלטונות הקומוניסטים ברוסיה ועקבותיו לא נודעו.
תולדותיו
לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע להשתטח על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז' וביקש שיודיעו לו מיהו צדיק הדור. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב בחלומו ואמר לו שיסע ללנינגרד.
כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו לרבי הריי"צ. לאחר שסיפר לרבי את סיפורו ציווה עליו הרבי שיסע לנעוול, שם התקרב על ידי החסידים שהיו שם לחסידות.
לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' אליהו חיים רויטבלט, ונולדו לו חמישה ילדים.
בכדי להיפטר מחובת הגיוס זייף מסמכים, ובתחילת תש"ב נאסר ועקבותיו לא נודעו.
משפחתו
לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך אחד מהבנים נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' אליעזר רקסין.
אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ביציאה הגדולה של שנת תש"ו. בתו לאה נישאה לר' יואל איידלמן[1].
נתינת שם על שמו
כאשר נולד לחתנו בן בשנת תשט"ו הסתפקו אם אפשר לקרוא לו על שם סביו מכיון שלעולם לא נודע בוודאות מה עלה בחלקו. ההורים שאלו את הרבי והרבי ענה אשר "אם בדעת שניהם לקרותו בשם אלי', אין כל חשש בדבר. וכמה אלי' ישנם"[2].
קישורים חיצוניים
- מכתבי הרבי לאשתו וחתנו, בתוך תשורה של משפחת איידעלמאן.