מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)

הרב מנחם מענדל דיסקין (ליאדער) (תרכ"ט-ט' אדר ראשון תרח"צ) היה המלמד החסידי הראשון ב'חיידר' שהוקם לצד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד בשצעדרין.

תולדות חיים

נולד בשנת תרכ"ט. לאחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בליובאוויטש וניהל במקום אכסנייה ששירתה את החסידים וממנה התפרנס.

עוד לפני שהוקמה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, היה מה'יושבים' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד הכוללים הנהוג כיום).

בשנת תרס"ו נוסד בעיירה ה'חיידר' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב אברהם פריז, אליהו ייאכיל סימפסון, ואריה לייב שיינין.

טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל אדמו"ר הרש"ב העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").

בהזדמנות אחרת התבטא עליו אדמו"ר הרש"ב במהלך חגיגת שמחת תורה שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם הגאון מוילנא ללמוד את ספר התניא.

ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת תרפ"ח כשהקהילה בליובאוויטש כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' מנחם (נאחע) קרסיק, שעבר באותה שעה להתגורר בשצעדרין מחשש הק.ג.ב. שחיפש אחריו.

בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט תרח"צ ערכו פקידי הק.ג.ב. פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בשצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.

עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר לבוברויסק ולאחר מכן למינסק שם הוצא להורג בירייה בתאריך ט' אדר ראשון תרח"צ.

משפחתו

• חתנו, הרב יעקב אייזיק באלאנטער
• חתנו, הרב מנחם (נאחע) קרסיק - רבה האחרון של שצעדרין