|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{שמות}}שם '''הוי"ה''' הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. ענינו הוא שבניגוד לשאר שבע ה[[שמות שאינם נמחקים]] שהם התגלות [[הקב"ה]] ב[[כלים]], למשל שם [[א"ל]] הוא ההתגלות של ה' ב[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]], שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת השם של הכלי של מידת ה[[תפארת]].
| |
|
| |
|
| ==ענינו==
| | ,]2ט4ם75טעו/ןועך/ועןךויקשךןויכךןו'שיךעןוטךון3עטןו3/היההףהםןEG;OI;43J;OIDSUGFCKU2עותא |
| שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של ה[[אורות]]. ששאר שבעה שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם [[א"ל]] הוא במידת ה[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]]. אבל שם הוי"ה הוא השם של ה[[אורות]].
| |
| | |
| כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת ה[[תפארת]]. ש[[ספירת התפארת]] היא מידתו של [[יעקב]] המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות ה[[חסד]] וה[[גבורה]].
| |
| | |
| ==ביחס לשם אלהי"ם==
| |
| שם הוי"ה ושם [[אלהי"ם]] הם בבחינת [[ספירת החסד|חסד]] ודין. נאמר "שמש ומגן הוי"ה אלהי"ם" ששם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה. לכן ספירת ה[[מלכות]] היא בבחינת שם [[אלהי"ם]] לעומת [[תפארת]] שהיא בבחינת שם הוי"ה.
| |
| | |
| == ארבע אותיותיו ==
| |
| שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות{{הערה|[[מסכת סופרים]] פ"ב; [[קידושין]] עא, א; [[בבא בתרא]] קסו, ב; [[סנהדרין]] ס, א; [[ילקוט שמעוני]] שמות ג, קע"א.}}, ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע האותיות י-ה-ו-ה.
| |
| | |
| === הוראת אותיותיו ===
| |
| הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר היה משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"{{הערה|[[איוב]] א, ה}}.{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} ארבע [[אותיות]] שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו [[נקודה]], ועל כן היא מורה על '''צמצום'''. צורת האות ה' היא צורה של '''התפשטות''' בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק{{הערה|הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כ[[נקודה]] - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת ה[[נקודה]] מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמא והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת [[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על '''המשכה''' של האור מלמעלה למטה.
| |
| | |
| ארבעת שלבי ההתהוות הם: צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא, א; בשלח סא, ד.}}.
| |
| | |
| ;יו"ד - צמצום
| |
| כל התהוות של [[יש מאין]] צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק [[נקודה]], והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק [[נקודה]], וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים.
| |
| | |
| ;ה"א עילאה - התפשטות
| |
| לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כ[[נקודה]], יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל [[גשמיות|להתגשם]] ולהפוך לחלק מן ה[[יש]] השייך לאותו עולם (לעומת שלב ה[[נקודה]] שהוא שלב של [[אין|אַין]]). שלב זה נקרא ''ראשית היש'' של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים.
| |
| | |
| ;וא"ו - המשכה
| |
| בשלב זה האור נמשך והופך לחלק ממציאות הנבראים ממש. האור האלקי הוא זה שמחיה ומהוה כל פרט ועניין במציאות הנבראת, ושלב זה הוא השלב בו חיות זו מתחלקת לכל פרט ופרט לפי צורכו ולפי מהותו המיוחדת. בשלב זה יש ששה סוגים כלליים של המשכה, כנגד [[גימטריא|הערך המספרי]] של האות ו'.
| |
| | |
| ;ה"א תתאה - התפשטות
| |
| שלב זה הוא לאחר השלב בו נמשך לכל נברא פרטי המשכה המיוחדת לו, ובשלב זה האור מהווה את מציאות הנברא עצמה. שלב זה הוא השלב בו הנבראים נעשים בעלי מציאות וקיום משל עצמם, וכאילו אינם מתהווים מן האור אלא רק [[הארה|מוארים]] ממנו. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתאמת האור וירידתו עד כדי התהוות מציאות נבראים עצמאיים.
| |
| | |
| === התכללות האותיות ===
| |
| | |
| ==== נסתרות ונגלות בשם הוי' ====
| |
| שם הוי' מתחלק לשני חלקים: שתי האותיות הראשונות, י"ה, יוצרות שם קדוש - מהשמות שאינם נמחקים. שתי האותיות האחרונות, ו"ה, הם [[אותיות]] חול ואין בהם קדושה כשאינן מחוברות לראש השם. שתי האותיות הראשונות, י-ה שבשם הוי', הן שני השלבים של האור האלקי שיורד להאיר בתוך העולם. לכן, נקראות שתי [[אותיות]] אלו ''הנסתרות'', מתוך הפסוק "הנסתרֹת להוי' אלקינו"{{הערה|[[דברים]] כט, כח}}. שתי האותיות האחרונות, ו"ה שבשם הוי', מתארות את קליטת האור האלוקי על ידי המציאות הנבראת - ולפיכך נקראות [[אותיות]] אלו ''הנגלות'', מתוך המשל הפסוק - "והנגלֹת לנו ולבנינו"{{הערה|הדבר רמוז בפסוק עצמו במילה '''וה'''נגלות, הפותחת באותיות ו"ה.}}.
| |
| | |
| ==== התכללות ההפכים ====
| |
| על הפסוק "כי בי-ה הוי' צור עולמים"{{הערה|[[ישעיהו]] כו, ד}} אומרים חז"ל שבאות י' נברא העולם הבא ואילו באות ה' נברא העולם הזה{{הערה|[[מנחות]] כט, ב}}. היה היא גילוי העולם הבא, הארת האין סוף שלמעלה מהעולם הזה. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנסתרות - י"ה שבשם הוי'. הה' היא ההתפשטות וקליטת ההארה בכלים של העולם הזה, עד כדי בריאת העולם הזה ממש מהתעבות האור. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנגלות - ו"ה שבשם הוי'.
| |
| | |
| כדי לחבר ולאחד שני הפכים אלו - גילוי האין סוף בחלק הנסתר של העולם הזה, ומציאות העולם עצמו כחלק הנגלה של העולם - נדרשת [[התכללות]] ההפכים זה בזה. ההתכללות היא הכלת כל אחד מהשניים בהפכו, וחלוקת שני חלקי העולם - הנסתרות והנגלות - לארבעה חלקים: הנסתר שבנסתר, הנגלה שבנסתר, הנסתר שבנגלה והנגלה שבנגלה. ארבעה חלקים אלו של העולם הם ארבעת [[אותיות]] שם הוי', ארבעת השלבים והרמות של התהווות העולם יש מאין.
| |
| | |
| == מילוי אותיותיו ==
| |
| לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור [[סדר ההשתלשות]] ובריאת העולמות, ותופסים מקום מרכזי בהבנת יחסים בין דברים שונים בעבודת ה'.
| |
| | |
| === המילויים השונים ===
| |
| {|
| |
| |width=40%|
| |
| *[[שם ע"ב|יו"ד ה"י וי"ו ה"י]] (72)
| |
| *[[שם ס"ג|יו"ד ה"י וא"ו ה"י]] (63)
| |
| *יו"ד ה"י ו"ו ה"י (62)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"ה וי"ו ה"י (67)
| |
| *יו"ד ה"ה וא"ו ה"י (58)
| |
| *יו"ד ה"ה ו"ו ה"י (57)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"א וי"ו ה"י (63)
| |
| *יו"ד ה"א וא"ו ה"י (54)
| |
| *יו"ד ה"א ו"ו ה"י (53)
| |
| | |
| |width=40%|
| |
| *יו"ד ה"י וי"ו ה"ה (67)
| |
| *יו"ד ה"י וא"ו ה"ה (58)
| |
| *יו"ד ה"י ו"ו ה"ה (57)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה (62)
| |
| *יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה (53)
| |
| *[[שם ב"ן|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה]] (52)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"א וי"ו ה"ה (58)
| |
| *יו"ד ה"א וא"ו ה"ה (49)
| |
| *יו"ד ה"א ו"ו ה"ה (48)
| |
| | |
| |width=40%|
| |
| *יו"ד ה"י וי"ו ה"א (63)
| |
| *יו"ד ה"י וא"ו ה"א (54)
| |
| *יו"ד ה"י ו"ו ה"א (53)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"ה וי"ו ה"א (58)
| |
| *יו"ד ה"ה וא"ו ה"א (49)
| |
| *יו"ד ה"ה ו"ו ה"א (48)
| |
| | |
| | |
| *יו"ד ה"א וי"ו ה"א (54)
| |
| *[[שם מ"ה|יו"ד ה"א וא"ו ה"א]] (45)
| |
| *יו"ד ה"א ו"ו ה"א (44)
| |
| |}
| |
| | |
| כל המילויים האפשריים עולים לחשבונות הבאים: ע"ב, ס"ז, ס"ג, ס"ב, נ"ח, נ"ז, נ"ד, נ"ג, נ"ב (ב"ן), מ"ט, מ"ח, מ"ה, מ"ד.
| |
| | |
| === ארבעת המילויים העיקריים ===
| |
| מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים:
| |
| לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:
| |
| ===שם ע"ב===
| |
| {{ערך מורחב|שם ע"ב}}
| |
| [[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע [[אותיות]] [[שם הוי"ה]] בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם ה[[עקודים]]. שם זה ששייך לעניין ה[[חכמה]] לא שייך עניין [[שבירת הכלים]] כאמור "[[ימותו ולא בחכמה]]". שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]], וכנגד [[אבא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].
| |
| | |
| ===שם ס"ג===
| |
| {{ערך מורחב|שם ס"ג}}
| |
| [[שם ס"ג]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על [[ספירת הבינה]] שגם היא בתכלית ה[[ביטול]], שכן [[חכמה ובינה]] הם "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם ה[[נקודים]] ולעולם ה[[תוהו]], ובו הייתה [[שבירת הכלים]]. שם זה הוא כנגד [[ספירת הבינה]], וכנגד [[אמא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].
| |
| | |
| ===שם מ"ה===
| |
| {{ערך מורחב|שם מ"ה}}
| |
| [[שם מ"ה]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]], שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם ה[[ברודים]], וכנגד [[עולם התיקון]] וכנגד [[עולם האצילות]]. מ"ה הוא ה[[גימטריא]] של "אדם", ושם זה מורה על ה[[ביטול]] שיש באדם. בפרצופי [[עולם האצילות]] גופא שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]].
| |
| | |
| ===שם ב"ן===
| |
| {{ערך מורחב|שם ב"ן}}
| |
| [[שם ב"ן]] הוא מילוי של [[שם הוי"ה]] במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא ב[[מלכות]] ולכן הוא במילוי האות ה"ה, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד [[עולמות בי"ע]], העולמות שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. ב"ן הוא ה[[גימטריא]] של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד [[ספירת המלכות]].
| |
| | |
| מכונה גם 'המילוי הכפול', מפני שמילוי כל אות שווה לאות עצמה.{{הערה|ראה על כך [[תורה אור]] חיי שרה בעניין שדה המכפלה ובמראי המקומות שם.}}
| |
| שם זה הוא השם של עולם התהו לאחר שנשבר. העבודה בעולם הזה היא להעלות את שם ב"ן, הניצוצות של עולם התהו, לקדושה. דבר זה נמשך על ידי המשכת שם מ"ה וייחודו עם שם ב"ן. שרשו של שם ב"ן במקום גבוה יותר, בעולם התהו,{{הערה|1=וכפי שאף מעיד החשבון שב"ן = 52 הוא למעלה ממ"ה = 45.}} אך מכיוון שהוא נפל ב[[שבירת הכלים]] - בעולם הזה שם מ"ה יותר גבוה.
| |
| | |
| == י"ב צירופי הוי"ה ==
| |
| "ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"{{הערה|מתוך [[ספר יצירה]].}} - מילה בת ארבע [[אותיות]] יכולה להפוך למילה אחרת על ידי שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.{{הערה|מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 [[אותיות]] שונות היא 24.}} כיוון שבשם הוי' שתי [[אותיות]] ה' זהות - מספר ה[[צירוף|צירופים]] האפשריים לארבע האותיות יורד ל-12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר ה[[חודש|חדשים]], מ[[ניסן]] ועד [[אדר]], ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי [[אדנ"י|שם אדנות]]), ועל ידי התחלפות הארת הצירופים ב[[רצוא ושוב]] מתהווה ה[[זמן]].{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לר"ה סא, א}}
| |
| | |
| === סדר הצירופים ===
| |
| {|
| |
| |width=30%|
| |
| ;ניסן - סיון | |
| *יהו"ה
| |
| *יהה"ו
| |
| *יוה"ה
| |
| |width=30%|
| |
| ;תמוז - אלול | |
| *הוה"י
| |
| *הוי"ה
| |
| *ההי"ו
| |
| |width=30%|
| |
| ;[[תשרי]] - כסלו
| |
| *והי"ה
| |
| *והה"י
| |
| *ויה"ה
| |
| |width=30%|
| |
| ;טבת - אדר | |
| *היה"ו
| |
| *היו"ה
| |
| *ההו"י
| |
| |}
| |
| | |
| == קדושת השם ==
| |
| | |
| על פי ההלכה יש להקפיד שלא לכתוב שם זה בכתבים וכדומה, משום ששם זה הינו משבעת השמות שאינם נמחקים, וקיימת חובה לשמור על כבודם. מסיבה זו הקפידו נשיאי חב"ד בספריהם על כתיבת מילים שיש בהם שייכות לשם הוי"ה, כגון המילה "יהיה", כתבו באופן זה: "יהי'", וכהנה וכהנה.
| |
| | |
| אסור להזכיר שם זה במילואו, רק על ידי הכינוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.
| |
| | |
| == בחינת השם ==
| |
| | |
| שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי [[שמש]] ומגן הוי"ה אלוקים, כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הויה נקרא שמש, שאף ששם הויה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm תורת המהר"ש]}}
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:שמות ה']]
| |
| [[קטגוריה:חסידות]]
| |