אזוב – הבדלי גרסאות

גרסה מ־18:49, 29 באוקטובר 2017

האזוב הוא הקטן שבצמחים לעומת הארז שהוא הגדול שבצומח^[1]. ושניהם רומזים לבחינת המדות שבאצילות, בחינת ז"א.

כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת דומם).

האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך הנבראים, שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.

שימושיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

האזוב משמש כחלק מטהרת המצורע^[2], כמו גם לטהרה מטומאת מת^[3], לשרפתו יחד עם הפרה אדומה^[4]

בקיום המצוות

בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב.

גם טהרת המצורע היא על ידי האזוב. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב הוא, כדי ללמדו שצריך להיות בשפלות ולא בהתנשאות.

מקורות לעיון:

תורה אור מד. ב', לקוטי תורה במדבר נז. ג' ס. ד'.

הערות שוליים

↑ כך גם בגמרא, מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?

, מסכת מועד קטן דף כ"ה עמוד ב'
↑ חומש ויקרא פרק י"ד פסוק י"ד
↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק י"ח
↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק ו'

[1] כך גם בגמרא, מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?

, מסכת מועד קטן דף כ"ה עמוד ב'

[2] חומש ויקרא פרק י"ד פסוק י"ד

[3] חומש במדבר פרק י"ט פסוק י"ח

[4] חומש במדבר פרק י"ט פסוק ו'

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]].
+ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|מרכאות|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]].
 כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]).
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
+==שימושיו==
+{{להשלים}}
+האזוב משמש כחלק מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק י"ד}}, כמו גם לטהרה מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח}}, לשרפתו יחד עם ה[[פרה אדומה]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו'}}
 == בקיום המצוות ==
 בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב.
@@ שורה 14: / שורה 17: @@
 *[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'.
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:צומח]]