דובער ריקמן – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם ביהכ"נ ובית העלמין. כאן נולד להם בן [[שלום ריקמן]]. לאחר מכן המשפחה עברה לפרבר הסמוך [[קרסקובו]]. | בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם ביהכ"נ ובית העלמין. כאן נולד להם בן [[שלום ריקמן]]. לאחר מכן המשפחה עברה לפרבר הסמוך [[קרסקובו]]. | ||
בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ר' דובער (בן 43) עבר סדרת בדיקות רפואיות לקראת הגיוס לצבא, אך נמצא לא כשיר בשל קוצר ראיה. בינתיים, התחילו להגיע שמועות על הזוועות אשר מחוללים הגרמנים ועוזריהם בשטחים הכבושים, ובמיוחד לגבי היהודים. ר' דובער ניסה שוב ושוב להתגייס לצבא כמתנדב. אולם, שתי בקשותיו נדחו. | |||
בחורף תש"ב עם התקרבות החזית לאזור מגוריהם מלטה משפחת ריקמן לעיר [[טשקנט]].כאן ר' דובער עבד כמסגר וסנדלר והיה אחד מתומכי הקהילה היהודית בכלל ושל חב"ד בפרט.הוא השתתף ביסוד ביהכ"נ ו'חדר' ללימוד תורה לילדים. | |||
כעבור שנתיית וחצי (שנה לפני תום המלחמה),משפחת ריקמן שבה הבייתה לקרסקובו. | |||
ר' דובער מצא לו עבודה בעיר יגורייבסק, די רחוק מהבית, אבל עם אפשרות שמירת שבתות וחגים. אחרי המלחמה (בשנת תש"ו) זכתה משפחת ריקמן לארח בשבתות את הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] שהיתה בדרך יציאה לארצ"ה. | |||
בשנת [[תש"ז]] החליט לבדוק את האפשרות על הברחת הגבול דרך מעבר לבוב, ניסה את מזלו כמו חסידים רבים אחרים אך כשהגיע למקום התברר שהגיע מאוחר מידי והגבולות נסגרו והפיקוח על המעבר הוגבר כשחסידים רבים שעסקו בהברחה נעצרו. | בשנת [[תש"ז]] החליט לבדוק את האפשרות על הברחת הגבול דרך מעבר לבוב, ניסה את מזלו כמו חסידים רבים אחרים אך כשהגיע למקום התברר שהגיע מאוחר מידי והגבולות נסגרו והפיקוח על המעבר הוגבר כשחסידים רבים שעסקו בהברחה נעצרו. | ||