שליחות – הבדלי גרסאות

פתיח
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|שליח}}
{{מפנה|שליח}}
'''שליחות''' הינה מילה מוכרת בלקסיקון החב"די שמשמעותה היא להיות שליח ל[[הפצת המעיינות חוצה]].  
'''שליחות''', ב[[הלכה]], הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום ה[[מצוות]] והן ב[[דיני ממונות]], כך שפעולת השליח תיזקף זכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי [[חז"ל]] בכלל "שלוחו של אדם כמותו".


בהלכה היהודית ה'שליח' הינו ממש כמות המשלח. השלוחים יודעים שאין הם הולכים בכוחותיהם שלהם, אלא בכוחו של 'המשלח'.
ב[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]] - מתפרש מושג השליחות ב[[עבודת ה']] של יהודי: בריאתו של האדם ו[[ירידת הנשמה לגוף|ירידת נשמתו בגוף]] היא שליחות שהוטלה עליו מ[[הקב"ה]], על מנת לפעול ב[[עולם הזה]] הגשמי [[עבודת הבירורים|לבררו ולזככו]]. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" - נשמתו של היהודי היא "חלק אלו-ה ממעל ממש".
 
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.


==השליחות אצל רבותינו נשיאינו==
==השליחות אצל רבותינו נשיאינו==