אהרון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]הרב '''אהרון חריטונוב''' מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר. | [[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]הרב '''אהרון חריטונוב''' מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר. נפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תרצ"ג]]. | ||
הלחין את [[ניגון הבינוני]] (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]{{הערת שוליים|ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את [[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]] | ===ניגוניו=== | ||
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערת שוליים|ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]''' {{הערת שוליים|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | |||
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון [[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
===משפחתו וצאצאיו=== | |||
*'''אחיו''', ר' [[שלום חריטונוב]]. | |||
*'''בנו''', ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת [[תות"ל יקטרינוסלב]]. | |||
*'''נכדתו''' לאה,(בת ר' מרדכי), נישאה לר' דובער דוברבסקי. | |||
*'''נינו''', הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון. | |||
*'''בן נינו''', ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל כולל [[משכן מנחם]]. | |||
==הערות שוליים == | |||
{{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}} | {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
גרסה מ־14:19, 13 ביולי 2017
הרב אהרון חריטונוב מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר. נפטר בט"ז אדר תרצ"ג.
ניגוניו
הלחין את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את וואלח געגועים [2] וכן את ניגון 'אשרינו'.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו וצאצאיו
- אחיו, ר' שלום חריטונוב.
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת תות"ל יקטרינוסלב.
- נכדתו לאה,(בת ר' מרדכי), נישאה לר' דובער דוברבסקי.
- נינו, הרב מרדכי צבי דוברבסקי (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון.
- בן נינו, ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל כולל משכן מנחם.
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד