יוחנן בן בג בג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}} | הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}} | ||
ב[[מסכת חגיגה]] {{הערת שוליים|[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=9b&format=pdfחגיגה דף ט' עמוד ב']}}"א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו" | |||
על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה{{הערת שוליים|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.}}. | על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה{{הערת שוליים|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.}}. | ||
==מדרגותיו== | ==מדרגותיו== | ||
בגמרא{{הערה|קידושין י, ב}} מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל [[רבי יהודה בן בתירה]] לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר [[קידושין|ארוסה]] בת ישראל אוכלת ב[[תרומה]]? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן '''מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה'''! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. | בגמרא{{הערה|קידושין י, ב}} מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל [[רבי יהודה בן בתירה]] לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר [[קידושין|ארוסה]] בת ישראל אוכלת ב[[תרומה]]? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן '''מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה'''! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. | ||
גרסה מ־17:11, 11 ביולי 2017
בן בג בג היה תנא קדמון בן דורו של הלל הזקן.
לפי התוספות[1], וכן מובא בספר 'מדרש שמואל', בן בג בג גר היה, וכדי להסתירו מן המלשינים נקרא בכינוי זה. לעומת זאת, 'בג בג' בראשי תיבות זה: בן גר וגיורת. דעה זו לא דווקא סותרת את הדעה הקודמת. כי, יכול להיות, שהוריו התגיירו בהיותו קטן ורק אז נתגייר. כך שיוצא שהן אביו ואמו גרים, ואף הוא גר. ישנם הטוענים, כי הוא גם 'הא הא', המוזכר גם הוא במסכת אבות, והוא כונה בכינוי זה עקב רדיפות הרומאים.
אמרותיו
הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. [2]
במסכת חגיגה [3]"א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו" על פי תורת החסידות[4] כשם שהשם בן הא הא רומז על ה"א הבחינות של יחידה חיה נפש רוח נשמה. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של נפש רוח נשמה[5].
מדרגותיו
בגמרא[6] מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.
בירושלמי מופיע בגרסא אחרת[7]: "מוחזק הייתי בך שאתה בקי בסיתרי תורה".
הערות שוליים
- ↑ במסכת חגיגה דף ט'
- ↑ מסכת אבות פרק ה', משנה כב.
- ↑ דף ט' עמוד ב'
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה. מאמר אלה הדברים
- ↑ ראו גם ביאור אדמו"ר מהר"ש תורת שמואל תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.
- ↑ קידושין י, ב
- ↑ תלמוד ירושלמי מסכת כתובות דף לד, ב