ברוך מרדכי ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל מכתב מענה מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותיו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.

ב[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], בעת חזרתו לביתו ממסיבת ה[[תנאים]] עם כלתו - בת למשפחת חסידי [[רוז'ין]] נתפס ובעקבות זאת התבטל השידוך.

בשנת [[תש"ב]] תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם.

לאחר מאמצים עבר לעבוד ב[[עיירה]] נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום.

בשנת [[תש"ו]] עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם. אז נאמר לו אשר החסידים [[יציאת רוסיה תש"ו|בורחים מרוסיה]] דרך [[לבוב]]. ר' מוטל נסע לשם אך איחר את המועד ולא הספיק לצאת את רוסיה. ר' מוטל התחתן בלבוב והשתקע שם.

בעקבות סירובו לעבוד ב[[שבת]] נאלץ ר' מוטל לברוח מלבוב בשנת [[תש"ח]]. באותם שנים למד ר' מוטל [[שחיטה]] אצל ר' [[יואל איטקין]], והתחיל לעבוד כשוחט ב[[חרקוב]]. כשנפתחה במוסקבה בשנת [[תשי"ז]] ישיבת "קול יעקב" למד שם ר' מוטל שחיטה ו[[ברית מילה|מילה]].