שבת שלפני ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול|כ"ו אלול]]}}. | א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול|כ"ו אלול]]}}. | ||
ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי {{הערה|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש. | ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש. | ||
==תהילים== | ==תהילים== | ||
גרסה מ־05:54, 24 באוגוסט 2020
שבת שלפני ראש השנה היא שבת המיוחדת בכך ששלא ככל שאר השבתות שלפני ראש חודש, אין מברכים בה את החודש.
הטעם שלא מברכים את החודש
בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו: א) אדמו"ר הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד ממזריטש בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה[1].
ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי[2] מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין ראש חודש תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.
תהילים
בשבת שלפני ראש השנה, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה, כמו בכל שבת מברכים.
אם יש חיוב יארצייט או אבל, אומרים קדיש יתום אחר כל ספר[3].
הנהגת תלמידי הישיבה
אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים[4].
אב-הרחמים
אומרים "אב הרחמים" קודם מוסף[5].
מקורות
- ↑ כ"ו אלול
- ↑ בשערי המועדים לראש השנה ע' מה
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ תקנות אדמו"ר מוהריי"צ לישיבות תומכי תמימים. הקריאה והקדושה, ערב ר"ח טבת תש"א.
- ↑ שיחת שבת פרשת נצו"י תש"נ, אות יד.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |