שויתי ה' לנגדי תמיד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==הערות שוליים== <references/>" ב־"{{הערות שוליים}}") |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שיוויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]] | [[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שיוויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]] | ||
"'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[ | "'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[תהלים]] טז, ח.}} וב[[שו"ע]] כתוב על כך: שהוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב|לבו]] שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו. | ||
==ביאור== | ==ביאור== | ||
גרסה מ־19:31, 31 באוגוסט 2020
"שויתי ה' לנגדי תמיד"[1] ובשו"ע כתוב על כך: שהוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, וכאשר ישים האדם אל לבו שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה והיראה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו.
ביאור
שם ה' בפסוק הוא שם הוי"ה, ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם הוי"ה הוא שהקב"ה מהווה תמיד את עולמו באין ערוך מאין ליש. ועל ידי ההתבוננות בדרגה זו יכול להגיע לעבודת התשובה.
בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, בחב"ד לא נהגו כך, (מפי אדמו"ר הריי"צ). ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים לפנימיות ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד בהתבוננות עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה חיצונית על העמוד של החזן.
להרחבה
- שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות השכמת הבוקר, סעיף ה'.
- היום יום ה' תשרי.