זאב ווגנר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}. | בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}. | ||
בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם | בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות. | ||
שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. כך | שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}. | ||
לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | ||
גרסה מ־00:14, 1 בפברואר 2017
הרב זאב וגנר, מפעילי קהילת חב"ד במוסקבה תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה ארצה בשנת תשל"ו הצטרף לפעילות שמי"ר והיה מעורכי האנציקלופדיה היהודית ברוסית. לאחר נפילת מסך הברזל היה נוסע לשליחות במוסקבה ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.
הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' לוי יצחק שניאורסאהן ושל הרבי הריי"צ.
תולדות חייו
נולד במוסקבה בשנת תשי"א למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי מחנובקה. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על שבת, חגים וכשרות.
בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים[1].
בגיל עשרים התחתן עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל שבת היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.
שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם חסידי חב"ד במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' שניאור פינסקי[2]. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב לאדמו"ר ממחנובקה, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו)[3]. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב גרישא רוזנשטיין[4].
לאחר שהיה מסורב עליה במשך כשנתיים, עלה לארץ הקודש באדר ב' תשל"ו והתיישב בכפר חב"ד.
פעילות ציבורית בארץ
לאחר עלייתו הצטרף לפעילות שמי"ר והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.
במסגרת עבודתו זו היו לו כמה יחידויות והתכתבויות עם הרבי[5].
באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.
שליחות ברוסיה
בשנת תשמ"ט נסע ליריד ספרים בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מהרבי ברכה לצאת לשליחות ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.
הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, בריגא ובפטרבורג שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני הדלקת נרות שבת בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.
כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.
לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר בליובאוויטש, במבצר בפטרבורג בו היה עצור אדמו"ר הזקן, בוילנה ועוד.
בשנת תשס"ב נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.
לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום.
משפחתו
- בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.
- בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.
- בתו מרת נתניאלה ניימרק, השליחה בעיר פערם.
- בתו מרת מרים שיינר מביתר.
- בתו מרת רחל פרדני מירושלים.
- בנו ר' לוי יצחק מכפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ, כתבה על הרב וגנר באתר בית חב"ד.
- מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר? באתר הידברות.
הערות שוליים
- ↑ בנימין פינקוס, דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות, בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.
- ↑ המצוה שניפצה את מסך הברזל, בשבעון בית משיח
- ↑ חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית, באתר שטורעם
- ↑ מיכאל בייזר, המאבק היהודי.
- ↑ שיחת השבוע, ט' תמוז תשע"ב, בן שבעים לשיבה ולעשייה (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד בתשי"א).