אהבה בתענוגים: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:עבודת ה' לקטגוריה:ערכים בחסידות) |
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
[[קטגוריה:אהבת השם]] | [[קטגוריה:אהבת השם]] |
גרסה מ־11:20, 29 בינואר 2017
אהבה בתענוגים היא הדרגה הגבוהה ביותר באהבת ה'. אהבה זו שייכת בעיקרה בצדיקים. אהבה זו מגיעה על ידי העבודה בשמחה, בשמחה של מצווה.
ענינה
אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים, המרווה את הצמאון מאהבה רשפי אש. שאהבה זו היא בבחינת ביטול במציאות לגמרי, וממילא מתקרר חום האש הטבעית שבנפש האלוקית. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב.
מעלתה
כללות החילוק בין אהבה בתענוגים לסתם אהבה הוא בין עבודת אתהפכא לעבודת אתכפייא. שאהבה בתענוגים היא כעין עבודת האתהפכא, שמהפך עצמו מקצה לקצה, שזהו בחינת צדיק גמור. ואהבה סתם היא אהבה שעל פי טעם ודעת, וזו שייכת לעבודת האתכפייא שהיא עבודה על פי טעם ודעת, שבדרגה זו יש נתינת מקום לענינים של הגוף ונפש הבהמית, אלא שמצד השכל מכריח את עצמו.
שייכותה
עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני, שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון ובהתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו "איני יודע באיזה דרך" וכו'.
להרחבה
- ביאור "חכלילי עינים" בלקוטי תורה