נאור כרמי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
* "צמאה 2" - [[תשע"ה]]. | * "צמאה 2" - [[תשע"ה]]. | ||
* "צמאה 3" - [[תשע"ז]]. | * "צמאה 3" - [[תשע"ז]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 עושים טיש לברנז'ה], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ג [[אייר]] תשע"ג | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44038 הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב] - הופעה בבית אבי-חי בירושלים {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44038 הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב] - הופעה בבית אבי-חי בירושלים {{אינפו}} | ||
גרסה מ־21:04, 23 בינואר 2017
ר' נאור כרמי, מוזיקאי חסיד חב"ד מייסד "התזמורת העממית", "הלב והמעיין" ו"פרויקט צמאה".
תולדות חיים
נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגד על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.
כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר בתל אביב והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.
חזרתו בתשובה
אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום תורה ומצוות אך היה מאמין גדול שדיבר המון על תורה ואמונה עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו[1].
בעקבות ההתוודעות לחיים היהודיים אחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את תל אביב ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור שבת, ומידי פעם היה הולך לבית כנסת.
כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" בירושלים, התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.
לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב שלמה פרנק, רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת חסידות חב"ד. כעבור תקופה עבר להתגורר בירושלים שם הכיר את ר' דניאל זמיר, מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרובות לחסידות חב"ד.
הקריירה המוזיקלית
נאור בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".
באחד הימים השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם ניגוני חב"ד, והתלהב. בהמשך להתוועדות ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של ניגונים חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "הלב והמעיין", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.
אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.
כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".
בשנת תש"ע נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"[2].
אלבומים
- "הלב והמעיין" - תשס"ט.
- "שירה חדשה" - תשע"א.
- "מנגנים ויז'ניץ" - תשע"א.
- "יוצאין בשיר" - תשע"ב.
- "לך אמר ליבי" - תשע"ג.
- "אהבה רבה" - תשע"ד.
- "צמאה" - תשע"ד.
- "צמאה 2" - תשע"ה.
- "צמאה 3" - תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- שלום בער קרומבי, עושים טיש לברנז'ה, בית משיח, כ"ג אייר תשע"ג
- הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב - הופעה בבית אבי-חי בירושלים
הערות שוליים
- ↑ בראיון לשלום בער קרומבי במגזין בית משיח
- ↑ איש השנה במוזיקה היהודית באתר חב"ד אינפו