שיחה:חנוכיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
::::[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44], ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | ::::[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44], ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | ||
:::::א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | :::::א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | ||
::::::אני אשמח אם תסביר את דבריך אלו האחרונים. בעיני עצם העובדה שישנם '''כל כך הרבה''' סגנונות של הנחות שהרבי הגיה אומר שיש תחומים בהנחה שהרבי לא התערב (ולכן כתבתי שיתכן שאילו הרבי היה כותב הערה זו בעצמו הוא לא היה משתמש בלשון זו (וממילא כשתמצא הקלטה או כתי"ק (או אפילו מכתב) יהיה בזה עילוי לגבי הערה זו) ואם זאת לא נגע לו שהמניחים השתמשו בלשון זו ולכן לא שינה, (כמובן שיתכן שהערה זו כן נכתבה על ידי הרבי וכו')).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:12, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | |||
גרסה מ־15:12, 27 בדצמבר 2016
מה הטעם שהרבי הדליק בחנוכיה פשוטה? ומה הטעם שהחסידים מדליקים בחנוכיות מהודרות ובשיטת הרמב"ם? פיני · (טובת הזולת) 14:08, 12 בדצמבר 2010 (UTC)
- התשובה השניה היא כפשוט, "הואיל ונפיק מפומי' דרב". חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ה' בטבת ה'תשע"א 17:10, 12 בדצמבר 2010 (UTC)
הרבי משתמש במילה זו?
על אף שמילדותי ידעתי שמקפידים לא להשתמש במילה שהציונים המציאו, לאחרונה שמעתי הרבה שטוענים בתוק, שהרבי כן משתמש במילה זו. חיפוש קל באוצר החכמה העלה שיש רק חנוכייה בתרגום של שיחות קודש תשל"ד ח"א עמוד 174, אך לא מצאתי זאת בשפת המקור, גם לא באידיש (אני באמצע להוריד את הקובץ המלא שיהיה יותר קל לדפדף, יכול להיות כמה עמודים לפני/אחרי). מישהו יכול להחכים? יש מקור אחר? להתראות - שיחה 18:09, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- כן. הרבי משתמש במילה זו כמה פעמים בשיחות מוגהות על אף שממה שאני ראיתי (אינו ראיה לכלום) יותר נפוץ הלשון מנורת חנוכה. ואם אין ברצונך להשתמש במילים שהציונים המציאו אז אל תשתמש במיל הכי נפוצה בדברי הרבי 'הכי' שהיא המצאה של בן אליעזר. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 18:23, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- אינו דומה כלל מילה שיש לה ביטוי נכון בלשון הקודש (הכינוי בפוסקים הוא מנורה, מכיון שהיא מהוה המשך ישיר למנורה שבבית המקדש כדברי הרמב"ן ובעל המאור ושאר ראשונים), למילה שאינה קיימת בלשון הקודש. ממילא נא לציין באיזה שיחה מוגהת נמצאת המילה. --שלום - עליכם כ"ו בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- שמעתי את הטענה פעמים רבות. אני לא נמנע מלהשתמש. אך כשבאתי לבדוק את אמיתות הטענה לא הצלחתי למצוא. אדרבה, לכן שאלתי. להתראות - שיחה 21:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44, ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--הנחה - שיחה 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! להתראות - שיחה 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- אני אשמח אם תסביר את דבריך אלו האחרונים. בעיני עצם העובדה שישנם כל כך הרבה סגנונות של הנחות שהרבי הגיה אומר שיש תחומים בהנחה שהרבי לא התערב (ולכן כתבתי שיתכן שאילו הרבי היה כותב הערה זו בעצמו הוא לא היה משתמש בלשון זו (וממילא כשתמצא הקלטה או כתי"ק (או אפילו מכתב) יהיה בזה עילוי לגבי הערה זו) ואם זאת לא נגע לו שהמניחים השתמשו בלשון זו ולכן לא שינה, (כמובן שיתכן שהערה זו כן נכתבה על ידי הרבי וכו')).--הנחה - שיחה 12:12, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! להתראות - שיחה 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44, ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--הנחה - שיחה 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- שמעתי את הטענה פעמים רבות. אני לא נמנע מלהשתמש. אך כשבאתי לבדוק את אמיתות הטענה לא הצלחתי למצוא. אדרבה, לכן שאלתי. להתראות - שיחה 21:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- אינו דומה כלל מילה שיש לה ביטוי נכון בלשון הקודש (הכינוי בפוסקים הוא מנורה, מכיון שהיא מהוה המשך ישיר למנורה שבבית המקדש כדברי הרמב"ן ובעל המאור ושאר ראשונים), למילה שאינה קיימת בלשון הקודש. ממילא נא לציין באיזה שיחה מוגהת נמצאת המילה. --שלום - עליכם כ"ו בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)