ליל ניטל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}
 [[קובץ:שחמט.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
 '''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. כנימוק למנהג זה ניתן ההסבר כי הלימוד בזמן זה עולל להוסיף חיות ב[[קליפות]].
-כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני) הרבי מבאר שהמנהג נקבע בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}.
+כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני) הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}.
 ==פירוש השם ניטל==
@@ שורה 14: / שורה 13: @@
 היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=לוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.
-הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.
+הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.{{הערה|משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}} מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות.{{הערה|הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
+ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}
-כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.
+אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], .}}, וכדברי [[הרבי הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.
 [[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.