שלום מענדל קלמנסון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז.
-בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]]. ר' שלום מענדל החל להסתובב בין בתי העיר, כאשר הוא תר ובולש אחר שמות יהודיים בתיבות דואר ובשערי הבתים. בעבודה איטית וממושכת איתר עוד ועוד משפחות יהודיות, עמן החל לפעול בקירובן לדרך המצוות.
+בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]], במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים.
-בשנת [[תשכ"ב]], כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות  עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת. בעקבות כך על פי הוראות הרבי, הקים בשנת [[תשכ"ג]] את קהילת "שניאור". בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה. המוסדות שהקים ר' שלום מענדל, נקראו בשם "שניאור", משום שאותה שנה, תשכ"ג, הוכרזה על ידי הרבי כ"[[שנת הק"ן]]" ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] והרבי קרא לקיים פעולות שונות לכבוד אדמו"ר הזקן. על שם זה קרא ר' שלום מענדל את קהילתו החדשה בשם זה. בהתבטאות נדירה אמר פעם הרבי, כי מוסדות "שניאור" ראויים לשמם.
+ר' שלום מענדל ורעייתו פעלו כל העת על פי הוראות מיוחדות שקיבלו מהרבי. בשנים הראשונות להקמת הבית ספר זכו לקבל שפע של הוראות, ברכות ותשובות מעודדות. באחת היחידויות של הרבנית בתיה, אמר לה הרבי: "את צריכה להיות בשמחה כי [[הקב"ה]] שמח מהעבודה שלכם".
-[[אוברוויליע]] רחוקה רק שבעה קילומטרים מפריז. באותה תקופה התגוררו בה כשבעים אלף נפש, ומתוכם יהודים מעטים. משפחות אנ"ש, כאמור, היו בודדות ביותר. זו הסיבה שהילדים נסעו בכל בוקר ללמוד במוסדות חב"ד בפריז ובעיר יער שבפרברי פריז. בשל המרחק וטלטולי הדרך, הילדים לא שבו לביתם בכל יום, אלא נותרו ללון בפנימיות של אותם מוסדות. רק הפעוטות עד גיל 5 לא נשלחו לפנימיות ונשלחו למוסדות המקומיים עבור הגיל הרך. כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה - ב[[רוסיה]] היתה לכם [[מסירות נפש]] עבור חינוך ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים?
-בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך.
-בשנת [[תשכ"ה]] ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. בדרך הרגילה היה עליו להגיש לעירייה בקשה להקמת מוסד חינוכי, ולאחר אישורים מצדם היה צריך לפנות למשרד הפנים כדי שיאשרו אף הם את המוסד. ר' שלום מענדל עקף את הסדר הרגיל והגיע היישר למשרד הפנים. הללו אישרו את הקמת הבית ספר אך שלחו את התוכניות והבקשות לעירייה תוך ציון העובדה כי זכותה לערער על ההחלטה בתוך חודשיים ימים.פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא לאחר חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת. עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות.
-ר' שלום מענדל ורעייתו פעלו כל העת על פי הוראות מיוחדות שקיבלו מהרבי. בשנים הראשונות להקמת המוסד זכו לקבל שפע של הוראות, ברכות ותשובות מעודדות. באחת היחידויות של הרבנית בתיה, אמר לה הרבי: "את צריכה להיות בשמחה כי [[הקב"ה]] שמח מהעבודה שלכם".
 עומס העבודה הגדול, שנפל על כתפיה של הרבנית בתיה, היה קשה מדאי, ובאחת הפעמים שנסעה ל"בית חיינו", נכנסה ל'יחידות' ושטחה בפני הרבי את הקושי הגדול בעבודתה, החל מהשכמת יום ועד שעת לילה מאוחרת, תוך עבודה רצופה וקשה כאשר בבית ממתינים לה תשעה ילדים קטנים. הרבי השיב בקצרה ובפשטות: "המוסדות צריכים להקים 'גן ישראל'". התשובה הדהימה אותה ואת בני המשפחה. היא הרי הסבירה כי יש לה עומס עבודה, והנה הרבי משיב כי יש לפתוח עוד פרויקט, ומהיכן יקחו מי שיעשה זאת? מהיכן יגייסו מימון ל"גן ישראל" כאשר לא עמדו בנטל המימוני של בית הספר עצמו?
-אבל עם תשובה של הרבי, הרב קלמנסון והרבנית לא התווכחו. כבר בקיץ הקרוב הוקם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב"דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. בזכות 'גן ישראל' הגיע גם תקציב לנהג אוטובוס, לטבחית ולמנקה, והרבנית בתיה קלמנסון יכלה להוריד מעט מהנטל.
+אבל כבר בקיץ הקרוב הוקם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב"דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. בזכות 'גן ישראל' הגיע גם תקציב לנהג אוטובוס, לטבחית ולמנקה, והרבנית בתיה קלמנסון יכלה להוריד מעט מהנטל.
 פועלו המבורך קנה לו שם טוב, והרשויות ב[[צרפת]] הוקירו את פועלו באמצעות הענקת פרס מיוחד על מפעל חיים למען קהילת אוברוויליע והסביבה. כמו כן קיבל מדלית [[זהב]] מאת הממשלה הצרפתית.