גיהנום: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ליצנות " ב־"ליצנות ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גיהנום''' הוא מקום בו | '''גיהנום''' הוא מקום רוחני בו נידונת נפש הרשעים לאחר מיתתם. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מביא ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח']]: שלמרות שעל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד די לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה ב[[כף הקלע]], לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ו[[לשון הרע]] וכיוצא בהם שהן מ[[שלש קליפות הטמאות]] לגמרי אין [[כף הקלע]] [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנום. | [[אדמו"ר הזקן]] מביא ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח']]: שלמרות שעל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד די לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה ב[[כף הקלע]], לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ו[[לשון הרע]] וכיוצא בהם שהן מ[[שלש קליפות הטמאות]] לגמרי אין [[כף הקלע]] [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנום. | ||
גרסה מ־21:32, 12 בדצמבר 2016
גיהנום הוא מקום רוחני בו נידונת נפש הרשעים לאחר מיתתם.
אדמו"ר הזקן מביא בליקוטי אמרים - פרק ח': שלמרות שעל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד די לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע, לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנום.
מו כן, מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות, מלבד עונש הכללי לכל ביטול מצות עשה מחמת עצלות בגיהנם של שלג. גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמו שכתוב בהלכות תלמוד תורה.
יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום
על האדם לשמוח מאוד בקבלת היסורים, שכן אין ערוך והשוואה כלל בין היסורים כאן בעולם הזה, ליסורים בעולם הבא. הרמב"ן כותב שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של יסורים בגיהנום.
הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור השמש הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה בעולם הזה פועל בעולם הבא לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.[1]