השגחה פרטית: הבדלים בין גרסאות בדף
(פתיח) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''השגחת ה'''' הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה. | '''השגחת ה'''' (או '''ההשגחה העליונה''') הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה. | ||
==שיטות הרמב"ם ואחרים== | ==שיטות הרמב"ם ואחרים== | ||
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה | ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה. | ||
ה[[רמב"ם]] בספרו הידוע "מורה הנבוכים"{{הערה|1=חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.}} סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן | ה[[רמב"ם]] בספרו הידוע "מורה הנבוכים"{{הערה|1=חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.}} סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו. | ||
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו ב[[דומם | אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו ב[[דומם צומח חי מדבר|דומם צומח וחי]] - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה. | ||
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על | לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי. | ||
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא היתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה. | מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא היתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מיסד ה[[חסידות הכללית]], מורנו ה[[בעל שם טוב]] הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח. על כך הוסיף [[אדמו"ר הזקן]] שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום). | מיסד ה[[חסידות הכללית]], מורנו ה[[בעל שם טוב]] הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח. על כך הוסיף [[אדמו"ר הזקן]] שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום). | ||
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יוחנן]] כי הוי חזי [כאשר היה רואה] שלך, אמר: "משפטיך תהום רבה".{{ש}}'''ופירש [[רש"י]]''': משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות}} | |||
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות{{הערה|שם=חל}}. | |||
===כל פרט נוגע לתכלית הבריאה=== | |||
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא ב[[היום יום/כ"ח חשוון|היום יום כ"ח חשוון]].}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל דרך דוגמא הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה}} | |||
הרבי מביא לכך דוגמא מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר{{הערה|שם=חל|1=לקוטי שיחות חלק ל', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/1/index.htm שיחה א' לפרשת וישלח].}}. | |||
==חידושו של הרבי בהבנת השיטת השונות== | ==חידושו של הרבי בהבנת השיטת השונות== | ||
| שורה 37: | שורה 44: | ||
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב. | בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב. | ||
==ההשגחה אינה בסתירה לאחדות== | ==ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם== | ||
למרות שהבעל שם טוב גילה שההשגחה על כל פרט היא לא רק אצל [[בני ישראל]] אלא גם אצל [[אומות העולם]] ושאר עניני העולם, גם לפי שיטתו ישנה מעלה מיוחדת בהשגחה על ישראל. | |||
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה{{הערה|שם=חל}}. | |||
==ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות== | |||
רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא [[אחדות פשוטה]], משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים [[שיטת החקירה|החוקרים בשכל אנושי]] להשיג את ענין ההשגחה. | רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא [[אחדות פשוטה]], משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים [[שיטת החקירה|החוקרים בשכל אנושי]] להשיג את ענין ההשגחה. | ||
גרסה מ־08:55, 9 בדצמבר 2016
השגחת ה' (או ההשגחה העליונה) הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי הקב"ה משגיח על הבריאה אותה ברא. הבעל שם טוב בתורת החסידות הוסיף והדגיש את רעיון "ההשגחה הפרטית", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה.
שיטות הרמב"ם ואחרים
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה.
הרמב"ם בספרו הידוע "מורה הנבוכים"[1] סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו.
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו בדומם צומח וחי - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא היתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.
שיטת תורת החסידות
מיסד החסידות הכללית, מורנו הבעל שם טוב הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח. על כך הוסיף אדמו"ר הזקן שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום).
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא[2]:
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות[3].
כל פרט נוגע לתכלית הבריאה
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של אדמו"ר הריי"צ[4]:
ועל דרך דוגמא הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה
הרבי מביא לכך דוגמא מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר[3].
חידושו של הרבי בהבנת השיטת השונות
הרבי חידש ולימד כי שיטת הרמב"ם וסיעתו אינן סותרות זו לזו.
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.
השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.
הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם הרמב"ם לדברי הבעל שם טוב.
ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם
למרות שהבעל שם טוב גילה שההשגחה על כל פרט היא לא רק אצל בני ישראל אלא גם אצל אומות העולם ושאר עניני העולם, גם לפי שיטתו ישנה מעלה מיוחדת בהשגחה על ישראל.
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה[3].
ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות
רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא אחדות פשוטה, משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים החוקרים בשכל אנושי להשיג את ענין ההשגחה.
אדמו"ר הזקן מבאר[5], שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות האורות בכלים שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר[6] "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן[7] "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ".
מקורות לעיון
- ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.
- ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח.
קישורים חיצוניים
- קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם, ישבעם סגל, תש"ע.
- הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?
בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.
- ↑ חולין סג, א.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 לקוטי שיחות חלק ל', שיחה א' לפרשת וישלח.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא בהיום יום כ"ח חשוון.
- ↑ תורה אור וירא יד, ד ד"ה ארדה נא. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד. ועוד.
- ↑ זכריה ד, י.
- ↑ דה"ב טז, ט.