משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
הנחה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
* ב[[אור אין סוף]] - (בפרטיות, גם בעשר ספירות הגנוזות, אורות וכלים הם שני עניינים). וזה שהוי' ואלקים כולא חד הוא באור שלפני הצמצום. שיש באור שלפני הצמצום שתי דרגות כלליות. האור מצד עצמו שהוא אין סוף. כמו כן יש בו גם שרש לאור הגבול שמאיר לאחר מכן בעולמות, (והוא העשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף). ושתי דרגות אלו מאוחדות יחד, משום שהשורש לאור הגבול הוא מפני שכך עלה ב[[רצון|רצונו]] של אור אין סוף הבלי גבול שיהיה אור גבולי ויהיו עשר ספירות הגנוזות, ותכונת הרצון היא שגם לאחרי שרוצה באיזה דבר, ענינו של הדבר שרוצה בו, הוא (לא הדבר מצד עצמו, אלא) שכל מהותו הוא השלמת הרצון של זה שרוצה בו, לכן, השרש של אור הגבול כמו שהוא לפני הצמצום, הוא (לא ענין בפני עצמו, אלא) מציאות אחת עם (הרצון של) אור אין סוף הבלי גבול.
* ב[[אור אין סוף]] - (בפרטיות, גם בעשר ספירות הגנוזות, אורות וכלים הם שני עניינים). וזה שהוי' ואלקים כולא חד הוא באור שלפני הצמצום. שיש באור שלפני הצמצום שתי דרגות כלליות. האור מצד עצמו שהוא אין סוף. כמו כן יש בו גם שרש לאור הגבול שמאיר לאחר מכן בעולמות, (והוא העשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף). ושתי דרגות אלו מאוחדות יחד, משום שהשורש לאור הגבול הוא מפני שכך עלה ב[[רצון|רצונו]] של אור אין סוף הבלי גבול שיהיה אור גבולי ויהיו עשר ספירות הגנוזות, ותכונת הרצון היא שגם לאחרי שרוצה באיזה דבר, ענינו של הדבר שרוצה בו, הוא (לא הדבר מצד עצמו, אלא) שכל מהותו הוא השלמת הרצון של זה שרוצה בו, לכן, השרש של אור הגבול כמו שהוא לפני הצמצום, הוא (לא ענין בפני עצמו, אלא) מציאות אחת עם (הרצון של) אור אין סוף הבלי גבול.
:ולכן אור אין סוף המכונה שמו הגדול שלפני הצמצום, הוא דוגמת הוי' בניקוד אלקים, שמצד עצמו הוא אין סוף - הוי', אלא שאעפ"כ כלול בו גם השרש דאור הגבול - אלקים ובאופן שהוא שם אחד שכולל שני הענינים: הוי' ואלקים.  
:ולכן אור אין סוף המכונה שמו הגדול שלפני הצמצום, הוא דוגמת הוי' בניקוד אלקים, שמצד עצמו הוא אין סוף - הוי', אלא שאעפ"כ כלול בו גם השרש דאור הגבול - אלקים ובאופן שהוא שם אחד שכולל שני הענינים: הוי' ואלקים.  
* ב[[יכולת]] ה[[עצמות]] - (בפרטיות יותר, גם ברצון יש תפיסת מקום (שהרי ע"י דבר זה דוקא נשלם הרצון)), ואמתית הענין דהוי' ואלקים כולא חד הוא בבחינת היכולת, דזה שביכלתו להאיר (השרש דהוי') ושביכלתו שלא להאיר (השרש דאלקים) הוא חד ממש.
* ב[[יכולת]] ה[[עצמות]] - (בפרטיות יותר, גם ברצון יש תפיסת מקום (שהרי ע"י דבר זה דוקא נשלם הרצון)), ואמתית הענין דהוי' ואלקים כולא חד הוא בבחינת היכולת, דזה שביכלתו להאיר (השרש דהוי') ושביכלתו שלא להאיר (השרש דאלקים) הוא חד ממש.{{הערה|הרבי, מאמר דיבור המתחיל: "[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/28/index.htm אתה הראת תשל"ז]".}}


עניין זה הוא למעלה מהכוחות העלם וגילוי כפי שבאים בהתגלות ובציור, לפי שבבוא הכוחות בהתגלות נרגש בהם שמציאותם הוא ציורם הפרטי. כלומר, בכח הגילוי נרגש שכל מהותו ועניינו הוא גילוי, לעומת כח הצמצום שנרגש בו שכל עניינו ומהותו הוא צמצום והעלם. ולכן התאחדותם כפי שהם כלולים בעצמות אינה נרגשת בהם, לפי שהאחדות שם הוא שנרגש בכל אחד מהכוחות שמהותו הוא לא הציור הפרטי שלו, אלא זה שהוא כח ושם של העצמות. ודרגת התאחדות זו תתגלה רק לעתיד לבוא כשיתגלה הכתר, (בעולם הספירות, דרגת הייחוד העליונה היא ב[[כתר]] ודרגה השנייה (דלהלן) היא בספירות [[חסד]] ו[[גבורה]] שב[[אצילות]]).{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מאמר דיבור המתחיל: "גדול יהיה" תשכ"ב אות ח - ט].}}
עניין זה הוא למעלה מהכוחות העלם וגילוי כפי שבאים בהתגלות ובציור, לפי שבבוא הכוחות בהתגלות נרגש בהם שמציאותם הוא ציורם הפרטי. כלומר, בכח הגילוי נרגש שכל מהותו ועניינו הוא גילוי, לעומת כח הצמצום שנרגש בו שכל עניינו ומהותו הוא צמצום והעלם. ולכן התאחדותם כפי שהם כלולים בעצמות אינה נרגשת בהם, לפי שהאחדות שם הוא שנרגש בכל אחד מהכוחות שמהותו הוא לא הציור הפרטי שלו, אלא זה שהוא כח ושם של העצמות. ודרגת התאחדות זו תתגלה רק לעתיד לבוא כשיתגלה הכתר, (בעולם הספירות, דרגת הייחוד העליונה היא ב[[כתר]] ודרגה השנייה (דלהלן) היא בספירות [[חסד]] ו[[גבורה]] שב[[אצילות]]).{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מאמר דיבור המתחיל: "גדול יהיה" תשכ"ב אות ח - ט].}}
שורה 49: שורה 49:
אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).  
אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).  
    
    
;עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה).  
;עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה).
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
שורה 56: שורה 56:


זה שבכחם של הכוחות המנוגדים בציורם להתאחד ולעבוד בשיתוף פעולה, הוא משום שבעצמות הם מאוחדים בייחוד גמור במהותם.{{הערה|שם=ייחוד גמור|ראה [[שער היחוד והאמונה]] פרק ו' {{ציטוטון|כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו, לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו...}}, וראה ספר שער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] עמוד 226 -230.}}{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד לו (מהדורה חדשה חלק א עמוד 206).}} ושורש כח הגבורה הוא העצם שהוא הוא שורש כח הגילוי. כמו למשל בכוחות האדם; כח ההגבלה שיש בשכל שבלעדיו לא יוכל האדם להשכיל, (שאילו נביעת שכלו לא תיעצר לא יוכל להבין ולהשכיל בדרך הראויה, וכן השפעת שכל לתלמיד מוכרחת להיות על ידי הגבלת השכל), הגבלה זו באה מ[[כח המשכיל]] עצמו, שממנו מחד גיסא ה"כח להשכיל כל דבר"{{הערה|תניא פרק ג.}} ומאידך גיסא נמשך משם גם כח ההגבלה להגביל את השכל.{{הערה|שם=וידעת|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד מה (מאמר "וידעת-מוסקווה").}}
זה שבכחם של הכוחות המנוגדים בציורם להתאחד ולעבוד בשיתוף פעולה, הוא משום שבעצמות הם מאוחדים בייחוד גמור במהותם.{{הערה|שם=ייחוד גמור|ראה [[שער היחוד והאמונה]] פרק ו' {{ציטוטון|כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו, לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו...}}, וראה ספר שער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] עמוד 226 -230.}}{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד לו (מהדורה חדשה חלק א עמוד 206).}} ושורש כח הגבורה הוא העצם שהוא הוא שורש כח הגילוי. כמו למשל בכוחות האדם; כח ההגבלה שיש בשכל שבלעדיו לא יוכל האדם להשכיל, (שאילו נביעת שכלו לא תיעצר לא יוכל להבין ולהשכיל בדרך הראויה, וכן השפעת שכל לתלמיד מוכרחת להיות על ידי הגבלת השכל), הגבלה זו באה מ[[כח המשכיל]] עצמו, שממנו מחד גיסא ה"כח להשכיל כל דבר"{{הערה|תניא פרק ג.}} ומאידך גיסא נמשך משם גם כח ההגבלה להגביל את השכל.{{הערה|שם=וידעת|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד מה (מאמר "וידעת-מוסקווה").}}
ויתירה מכך, בייחוד הכוחות באלוקות שבניגוד להתכללות של כוחות האדם שסוף סוף במקום הצמצום אין גילוי, באלקות ההתאחדות היא מוחלטת גם במקום הצמצום יש באותו המקום ממש גילוי.{{הבהרה|יש לעיין במקורות||לקוטי תורה אמור לז, ג. ספר הליקוטים אות ה עמ' שפט. גדול יהיה אות ז, ובתרס"ה}}
ויתירה מכך בייחוד הכוחות כפי שהם באלוקות, שבניגוד להתכללות הכוחות שבאדם שסוף סוף במקום הצמצום אין גילוי, באלקות ההתאחדות היא מוחלטת גם במקום הצמצום יש באותו המקום ממש גילוי.{{הבהרה|יש לעיין במקורות||לקוטי תורה אמור לז, ג. ספר הליקוטים אות ה עמ' שפט. גדול יהיה אות ז, ובתרס"ה}}


לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}   
לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}   
שורה 64: שורה 64:
;כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות
;כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות
''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''
''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''
;הוא הסובב הוא הממלא.
דרך מצוותיך, אחדות ה' פרק ב.


==עניינו בד' הדרגות==
==עניינו בד' הדרגות==
שורה 71: שורה 69:
כמבואר לעיל עיקר עניין הייחוד בעולמות הוא מצד שכח הצמצום הפועל בעולמות הוא כלול בכח הגילוי (גבורה הכלולה בחסד), מסיבה זו הגבורה אינה מעלימה באמת רק מצד הנבראים ולא מצד הבורא (כשפם שצמצום שכל הרב אינו מעלים על הרב עצמו). ויתירה מכך, גם מצד הנבראים עובדה זו מסייעת שבכוחם לקבל את הגילוי המלא בסופו של דבר (כתלמיד העומד על דעת רבו אחרי 40 שנה).
כמבואר לעיל עיקר עניין הייחוד בעולמות הוא מצד שכח הצמצום הפועל בעולמות הוא כלול בכח הגילוי (גבורה הכלולה בחסד), מסיבה זו הגבורה אינה מעלימה באמת רק מצד הנבראים ולא מצד הבורא (כשפם שצמצום שכל הרב אינו מעלים על הרב עצמו). ויתירה מכך, גם מצד הנבראים עובדה זו מסייעת שבכוחם לקבל את הגילוי המלא בסופו של דבר (כתלמיד העומד על דעת רבו אחרי 40 שנה).


;למעלה מאצילות = צמצום הראשון, והפרסאות.
אחת הביטויים העיקריים לעניין זה הוא ב[[אור הממלא כל עלמין]], שהוא האור המוגבל שמאיר בעולמות והוא מדוד ומוגבל לפי ערכם כביכול. שלאחרי היסוד האמור מובן שגם לאחרי צמצומו, הגבלתו והמשכתו בעולמות, מכיוון שההגבלה היא מצדו וה' הוא אלקים, לכן "הוא הסובב הוא הממלא" כלומר באור הממלא עצמו מאיר ונמצא אור הסובב. ומצד התאחדותו עם אור הסובב לכן בכוחו לפעול בעולמות עניינים כאלו (למשל: התהוות [[יש מאין]]) שבעצם הם רק בכוחו של אור הסובב.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות אחדות ה' פרק ב.}}
אחת הביטויים העיקריים לעניין זה הוא ב[[אור הממלא כל עלמין]], שהוא האור המוגבל שמאיר בעולמות והוא מדוד ומוגבל לפי ערכם כביכול. שלאחרי היסוד האמור מובן שגם לאחרי צמצומו, הגבלתו והמשכתו בעולמות, מכיוון שההגבלה היא מצדו וה' הוא אלקים, לכן "הוא הסובב הוא הממלא" כלומר באור הממלא עצמו מאיר ונמצא אור הסובב. ומצד התאחדותו עם אור הסובב לכן בכוחו לפעול בעולמות עניינים כאלו (למשל: התהוות [[יש מאין]]) שבעצם הם רק בכוחו של אור הסובב.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות אחדות ה' פרק ב.}}
'''//צריך לערוך'''


לפעמים מבואר עניין זה על אור הקו ביחס לאור אין סוף שלפני הצמצום שנמשך בו מכח העצמות שהוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט.(בשיחות הרבי בתשמ"ג העוסקים בצמצום כפשוטו, ראה גם מכתב בעניין השגחה פרטית)
לפעמים מבואר עניין זה על אור הקו ביחס לאור אין סוף שלפני הצמצום שנמשך בו מכח העצמות שהוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט.(בשיחות הרבי בתשמ"ג העוסקים בצמצום כפשוטו, ראה גם מכתב בעניין השגחה פרטית)
;למעלה מאצילות = צמצום הראשון, והפרסאות.


;אצילות
;אצילות
החילוק של שמות הוי' ואלקים בעולם אצילות הוא החילוק שבין [[אורות]] ו[[כלים]]. שהאור הוא בלי גבול (אין לומר באור מצד עצמו שמסתיימת בו ספירה אחת ומתחילה ספירה אחרת) ולמעלה מהתחלקות, (גם לשיטה הסוברת שהאורות אינם פשוטים{{מקור|לציין קישור פנימי לערך}} ביחס למציאות הכלים הם פשוטים בתכלית). והציור הספירות וההתחלקות שבאור, שתהיינה ספירת החכמה וספירה אחרת בשם ספירת הבינה, נעשית ע"י הכלים. והיינו, שהכלים מגבילים ומצמצמים את האור ומביאים אותו לידי התחלקות.
החילוק של שמות הוי' ואלקים בעולם אצילות הוא החילוק שבין [[אורות]] ו[[כלים]]. שהאור מצד עצמו הוא בלי גבול ופשוט בלי התחלקות, והכלים הם אלו שמגבילים ומצמצמים את האור ומביאים אותו לידי התחלקות.
 
ועל זה נאמר: הוי' הוא האלקים בשמים, שהאורות והכלים שבאצילות עניינם אחד. שכל המטרה, הן של האור והן של הכלי הוא לצורך הגילוי, שהתאמת האור שיהיה ראוי ובערכם של המקבלים הוא רק על ידי הגבלת ומדידת האור שנעשה על ידי הכלי. וכן גם בנוגע לכלים, למרות פעולת ההגבלה והצמצום, כיון שתכלית הכוונה בהם הוא לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה, אלא אדרבה בשביל שיוכל הגילוי להתגלות למטה. יוצא אם כן, שהאורות והכלים עניינם אחד, לפי שהאור, שענינו להשפיע למטה, מוכרח וזקוק לכלים. והכלי, שענינו להגביל, הכוונה שבו הוא בשביל הגילוי.
ועל זה נאמר הוי' הוא האלקים בשמים, שעל אף שהם לכאורה הפוכים זה מזה, האורות והכלים שבאצילות עניינם אחד. שכל המטרה הן של האור והן של הכלי הוא לצורך הגילוי, שבכדי שהאור שבאצילות יהיה באופן שיוכל להיות נמשך ממנו הארה והמקבל יוכל לקבל אותה, הרי זה רק ע"י הגבלת ומדידת האור לפי ערך המקבל שנעשה על ידי הכלי. וכן גם בנוגע להכלים, למרות פעולת ההגבלה והצמצום, כיון שתכלית הכוונה בזה הוא לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה, אלא אדרבה בשביל שיוכל הגילוי להתגלות למטה. יוצא אם כן, שהאורות והכלים עניינם אחד, לפי שהאור, שענינו להשפיע למטה, מוכרח וזקוק לכלים. והכלי, שענינו להגביל, הכוונה שבו הוא בשביל הגילוי.


בפרטיות מבאר הרבי שבכל אחד מהם ישנו בו בעצמו תכונת זולתו ושלמותו נעשית מהרכבתן יחד. באור: א) העובדה שלאור שמצד מהותו כל עניינו גילוי המאור "נוגע" שהמקבל יקבל ויכיל את האור הרי זו תכונה שלא באה מתכונתו העצמית (שלאור מצד עצמו לא נוגע באמת כלל הזולת שעליו הוא מאיר אלא רק שהמאור יתפשט) והיא באור עצמו עניין הכלי שבו. ב) העובדה שהאור חסר ובלעדי ההמשכה תחילה בכלי לא יבוא באופן הראוי אל הזולת מבטאת את התכללותו.
(בפרטיות מבאר הרבי שבכל אחד מהם ישנו בו בעצמו תכונת זולתו ושלמותו נעשית מהרכבתן יחד. באור: א) העובדה שלאור שמצד מהותו כל עניינו גילוי המאור "נוגע" שהמקבל יקבל ויכיל את האור הרי זו תכונה שלא באה מתכונתו העצמית (שלאור מצד עצמו לא נוגע באמת כלל הזולת שעליו הוא מאיר אלא רק שהמאור יתפשט) והיא באור עצמו עניין הכלי שבו. ב) העובדה שהאור חסר ובלעדי ההמשכה תחילה בכלי לא יבוא באופן הראוי אל הזולת מבטאת את התכללותו.
בכלים: א) ענין ותכונה בעצמו שדומה בה להאור. ב) שהכלי חסר ואינו יכול להשלים תפקידו רק על ידי האור המשלים את הכלי.{{הערה|שולי הגליון מאמר למען דעת תשי"ג.}}
בכלים: א) ענין ותכונה בעצמו שדומה בה להאור.{{הערה|אולי הכוונה לזה שהכלי מתאים את עצמו לאור והוא כלי אליו (וכמו המשל שהרב מלמד את התלמיד שהמשל נאמר באופן כזה שיובן ממנו הנמשל.)}} ב) שהכלי חסר ואינו יכול להשלים תפקידו רק על ידי האור המשלים את הכלי.{{הערה|שולי הגליון מאמר למען דעת תשי"ג.}})


//להוסיף בעניין הגילוי פנימיות שכל הרב כפי שהוא בעולם האצילות.
'''//להוסיף בעניין הגילוי פנימיות שכל הרב כפי שהוא בעולם האצילות.'''


*עולמות בי"ע
*עולמות בי"ע