משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים – הבדלי גרסאות

* ב[[אור אין סוף]] - (בפרטיות, גם בעשר ספירות הגנוזות, אורות וכלים הם שני עניינים). וזה שהוי' ואלקים כולא חד הוא באור שלפני הצמצום. שיש באור שלפני הצמצום שתי דרגות כלליות. האור מצד עצמו שהוא אין סוף. כמו כן יש בו גם שרש לאור הגבול שמאיר לאחר מכן בעולמות, (והוא העשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף). ושתי דרגות אלו מאוחדות יחד, משום שהשורש לאור הגבול הוא מפני שכך עלה ב[[רצון|רצונו]] של אור אין סוף הבלי גבול שיהיה אור גבולי ויהיו עשר ספירות הגנוזות, ותכונת הרצון היא שגם לאחרי שרוצה באיזה דבר, ענינו של הדבר שרוצה בו, הוא (לא הדבר מצד עצמו, אלא) שכל מהותו הוא השלמת הרצון של זה שרוצה בו, לכן, השרש של אור הגבול כמו שהוא לפני הצמצום, הוא (לא ענין בפני עצמו, אלא) מציאות אחת עם (הרצון של) אור אין סוף הבלי גבול.

:ולכן אור אין סוף המכונה שמו הגדול שלפני הצמצום, הוא דוגמת הוי' בניקוד אלקים, שמצד עצמו הוא אין סוף - הוי', אלא שאעפ"כ כלול בו גם השרש דאור הגבול - אלקים ובאופן שהוא שם אחד שכולל שני הענינים: הוי' ואלקים.  

עניין זה הוא למעלה מהכוחות העלם וגילוי כפי שבאים בהתגלות ובציור, לפי שבבוא הכוחות בהתגלות נרגש בהם שמציאותם הוא ציורם הפרטי. כלומר, בכח הגילוי נרגש שכל מהותו ועניינו הוא גילוי, לעומת כח הצמצום שנרגש בו שכל עניינו ומהותו הוא צמצום והעלם. ולכן התאחדותם כפי שהם כלולים בעצמות אינה נרגשת בהם, לפי שהאחדות שם הוא שנרגש בכל אחד מהכוחות שמהותו הוא לא הציור הפרטי שלו, אלא זה שהוא כח ושם של העצמות. ודרגת התאחדות זו תתגלה רק לעתיד לבוא כשיתגלה הכתר, (בעולם הספירות, דרגת הייחוד העליונה היא ב[[כתר]] ודרגה השנייה (דלהלן) היא בספירות [[חסד]] ו[[גבורה]] שב[[אצילות]]).{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מאמר דיבור המתחיל: "גדול יהיה" תשכ"ב אות ח - ט].}}

אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).  

    

:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:

::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.

זה שבכחם של הכוחות המנוגדים בציורם להתאחד ולעבוד בשיתוף פעולה, הוא משום שבעצמות הם מאוחדים בייחוד גמור במהותם.{{הערה|שם=ייחוד גמור|ראה [[שער היחוד והאמונה]] פרק ו' {{ציטוטון|כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו, לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו...}}, וראה ספר שער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] עמוד 226 -230.}}{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד לו (מהדורה חדשה חלק א עמוד 206).}} ושורש כח הגבורה הוא העצם שהוא הוא שורש כח הגילוי. כמו למשל בכוחות האדם; כח ההגבלה שיש בשכל שבלעדיו לא יוכל האדם להשכיל, (שאילו נביעת שכלו לא תיעצר לא יוכל להבין ולהשכיל בדרך הראויה, וכן השפעת שכל לתלמיד מוכרחת להיות על ידי הגבלת השכל), הגבלה זו באה מ[[כח המשכיל]] עצמו, שממנו מחד גיסא ה"כח להשכיל כל דבר"{{הערה|תניא פרק ג.}} ומאידך גיסא נמשך משם גם כח ההגבלה להגביל את השכל.{{הערה|שם=וידעת|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד מה (מאמר "וידעת-מוסקווה").}}

לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}   

;כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות

''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''

==עניינו בד' הדרגות==

כמבואר לעיל עיקר עניין הייחוד בעולמות הוא מצד שכח הצמצום הפועל בעולמות הוא כלול בכח הגילוי (גבורה הכלולה בחסד), מסיבה זו הגבורה אינה מעלימה באמת רק מצד הנבראים ולא מצד הבורא (כשפם שצמצום שכל הרב אינו מעלים על הרב עצמו). ויתירה מכך, גם מצד הנבראים עובדה זו מסייעת שבכוחם לקבל את הגילוי המלא בסופו של דבר (כתלמיד העומד על דעת רבו אחרי 40 שנה).

אחת הביטויים העיקריים לעניין זה הוא ב[[אור הממלא כל עלמין]], שהוא האור המוגבל שמאיר בעולמות והוא מדוד ומוגבל לפי ערכם כביכול. שלאחרי היסוד האמור מובן שגם לאחרי צמצומו, הגבלתו והמשכתו בעולמות, מכיוון שההגבלה היא מצדו וה' הוא אלקים, לכן "הוא הסובב הוא הממלא" כלומר באור הממלא עצמו מאיר ונמצא אור הסובב. ומצד התאחדותו עם אור הסובב לכן בכוחו לפעול בעולמות עניינים כאלו (למשל: התהוות [[יש מאין]]) שבעצם הם רק בכוחו של אור הסובב.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות אחדות ה' פרק ב.}}

לפעמים מבואר עניין זה על אור הקו ביחס לאור אין סוף שלפני הצמצום שנמשך בו מכח העצמות שהוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט.(בשיחות הרבי בתשמ"ג העוסקים בצמצום כפשוטו, ראה גם מכתב בעניין השגחה פרטית)

;אצילות

*עולמות בי"ע