נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | ||
כידוע, בספר ה[[חת"ת]] מופיעם קטעים שהכין [[הרבי]] לכרך נוסף של "היום יום" (שלא יצא לבסוף לאור), ציטוט מתוך הקטע הראשון: | |||
'''''ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], | |||
ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות.''' | |||
'' | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות]] גליון תתר | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות]] גליון תתר | ||
גרסה מ־12:03, 30 ביוני 2017
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה [1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".
בהיום יום חלק שני - כותב הרבי - אשר בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה - לא על גבי הסכך ולא על גבי הדפנות.
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - לדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
כידוע, בספר החת"ת מופיעם קטעים שהכין הרבי לכרך נוסף של "היום יום" (שלא יצא לבסוף לאור), ציטוט מתוך הקטע הראשון:
בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, ולא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות.
קישורים חיצוניים
- אין מנהגנו בנוי סוכה, שבועון התקשרות גליון תתר
הערות שוליים
- ↑ דף ל עמוד ב