מצוות תגלחת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצוות תגלחת מצורע | מצוות תגלחת מצורע, היא מצוה לפיה על המצורע לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת). | ||
==בפסוק== | ==בפסוק== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר|מקור=ויקרא פרק יד, ט}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר|מקור=ויקרא פרק יד, ט}} | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בפרק א' וב' בספר [[דרך מצוותיך]] מבאר אדמו"ר הצ"צ מהו ענין השערות ברוחניות - [[מותרי המוחין]], ומה ההבדל בין שערות האיש ושערות האשה, וממשיל זאת ל[[שיחת חולין]] של תלמיד חכם, מול שיחת חולין של איש פשוט. | בפרק א' וב' בספר [[דרך מצוותיך]] מבאר אדמו"ר הצ"צ מהו ענין השערות ברוחניות - [[מותרי המוחין]], ומה ההבדל בין שערות האיש ושערות האשה, וממשיל זאת ל[[שיחת חולין]] של תלמיד חכם, מול שיחת חולין של איש פשוט. | ||
ענין זה זוכה לביאור | ענין זה זוכה לביאור ארוך שאותו משלים הצמח צדק בפרק ג, שאותו פותח אדמו"ר הצ"צ במילים: "ומענין לענין יש לבאר גם כן הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח. | ||
בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות. | בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות. | ||
המאמר מהווה בסיס חסידי להנהגה הכלכלית של כל חסיד ואדם ביום יום. | המאמר מהווה בסיס חסידי להנהגה הכלכלית של כל חסיד ואדם ביום יום. | ||
{{הערות שוליים|}} | |||
[[קטגוריה:מצורע]] | [[קטגוריה:מצורע]] | ||
גרסה מ־02:50, 11 בנובמבר 2016
מצוות תגלחת מצורע, היא מצוה לפיה על המצורע לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת).
בפסוק
וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר
— ויקרא פרק יד, ט
הלכות התגלחת
לטהרת מצורע נצרכים שלשה שלבים:
1. הזאה (לאחר שטובל את הציפור החיה האגודה בארז ואזוב - בדם הציפור השחוטה שמעורבת עם מים חיים שבכלי, הוא מזה מהם על המצורע.
2. תגלחת וטבילה.
3. הבאת קרבנות עולה וחטאת.
התגלחת באה לאחר המתנה של שבעת ימים מיום ההזאה, וקודמת להבאת הקרבנות.
התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת[1].
בתורת חב"ד
בפרק א' וב' בספר דרך מצוותיך מבאר אדמו"ר הצ"צ מהו ענין השערות ברוחניות - מותרי המוחין, ומה ההבדל בין שערות האיש ושערות האשה, וממשיל זאת לשיחת חולין של תלמיד חכם, מול שיחת חולין של איש פשוט.
ענין זה זוכה לביאור ארוך שאותו משלים הצמח צדק בפרק ג, שאותו פותח אדמו"ר הצ"צ במילים: "ומענין לענין יש לבאר גם כן הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין פרנסה - החיובית, ובין טרדות הפרנסה השליליות אותן צריך לגלח.
בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות.
המאמר מהווה בסיס חסידי להנהגה הכלכלית של כל חסיד ואדם ביום יום.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ רמב"ם הלכות נזירות פרק י'