חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 21: שורה 21:


===דעת התומכים בספר===
===דעת התומכים בספר===
לפי דעת התומכים בספר, שעליהם נמנו גדולי עולם, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש".  
לפי דעת התומכים בספר{{הערה|ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך}}, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש".  


ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הסםר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה.
ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.


מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.
מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.