שינה

שינה (דורמיטא בלשון הקבלה) היא מצב בה המוחין של האדם מסתלקים, והוא עובר למצב של "תת הכרה" (בלשון הזוה"ק נחשב הדבר שהמוחין נהפכים להיות בבחינת "מקיף" בלבד). בשנת השינה מופיע לעיתים קרובות החלום.

הגלות

הגלות נמשלה לשינה, כמו שבשינה ישנו באדם כל הכחות הקיימים בו בשעה שהוא ער, רק שהם בו בהעלם והסתלקות אל עצמות נפשו, כמו חושי הראיה ושמיעה, כך הגלות נמשל לשינה, וכמו שדרשו "אני ישנה" - בגלותא.

הנמשל הוא בכך שבזמן הגלות אין מאיר חוש הראיה הרוחני כמו שכתוב "אותותינו לא ראינו", שאינו מאיר בגילוי בחינת ראיה שהוא בחינת נבואה כמו בזמן שבית המקדש קיים שהיה מאיר בחינת נבואה באספקלריא המאירה או שאינה מאירה. אלא שבכל זאת היה מאיר בהם נבואה אבל לא בבחינת ראיה.

בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות זעיר אנפין, אבל לגבי עצמות ומהות הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נקרא צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שאין שייך שם שינה כלל.

בעבודה

בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת אור אין סוף ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמיה כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו הנפש ממש בבחינת ביטול ממש להיות גילוי אור אין סוף למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אור אין סוף הסובב כל עלמין בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת רעווא דרעוין, שם הוא מאיר בגילוי בחינת אור אין סוף ממש.

ענין זה נמשל לאריה שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער.

שינה במועדים שונים

בראש השנה

כחלק מתהליך הנסירה שבו נעשית המלכות פנים בפנים, חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה בעשרת ימי תשובה המכוונת כנגד החזרת המוחין לעשרת הספירות של זעיר אנפין.

שינה בשבת

עיין ערך מורחב שינה בשבת תענוג

שינה בסוכה

עיין ערך מורחב שינה בסוכה

הסדר לפני והשינה ואחריה

ההלכה מחייבת לומר לפני השינה קריאת שמע שעל המיטה, וברכת המפיל.

הרמב"ם בהלכות דעות אומר שיבדוק אדם את עצמו האם צריך לנקביו, לפני שינה ואחרי שינה.

מקובל אצל חסידים לומר [הערה|שמעתי מפי ר' בצלאל קופצ'יק מפי משפיעים] ש: לפני השינה מקפידים על סדר של מעשה דיבור ומחשבה, ומייד לאחר השינה על סדר של [[מחשבה דיבור ומעשה], דהיינו: לפני השינה מכינים נגל ווסר (במעשה), אחר כך אומרים קריאת שמע שעל המיטה (בדיבור), ואחר ברכת המפיל חושבים תניא בעל פה (במחשבה) עד שנרדמים. מייד אחרי השינה, יחשוב שמלך מלכי המלכים ניצב עליו כמבואר בשולחן ערוך (=מחשבה), אחר כך יגיד מודה אני (בדיבור), ואחר כך יטול ידיו (במעשה).

משך השינה

הרמבם בהלכות דעות פוסק שהשינה הרצויה הממוצעת היא שליש היממה - 8 שעות, ואף רומז זאת מפסוק. בגמרא מופיע, שכאשר יצחק אבינו מלמד זכות על חטאי עם ישראל, הוא מקצר את הזמן שהם יכולים לחטוא, על ידי שאומר שאדם ישן חצי מחייו - דהיינו 12 שעות ביממה. אחד מ48 הדרכים לקנות את התורה היא "מיעוט שינה", ונהגו גדולי ישראל בכל הדורות להמעיט בשינה ולהחליפה בלימוד תורה ותפילה. הרבי מהר"ש העיד על עצמו, שהיתה לו תקופה בחייו שהיה ער (ולומד) 23 שעות ביממה. היו צדיקים שבמשך 7 הימים של חג הסוכות לא היו ישנים כלל ועיין ערך שינה בסוכה. הרבי מלך המשיח ישן שעות בודדות בלילה, ולגבי זמן השינה של הרבי - עיין להלן.

מסופר (פרטים מלאים על הסיפור אפשר כנראה לקבל אצל הרב עדין אבן ישראל, שראש ישיבה מסויים 'קינא' ברבי מלך המשיח שמסוגל לישון כל כך מעט, ולנצל כל כך הרבה מהיממה לתורה ותפילה, וכתב לרבי ושאל איך ניתן לחקות אותו. ענה לו הרבי: שיתחיל ב-6 שעות שינה ללילה, אבל שיהיו מדוייקות ומסודרות. ואז במשך כל תקופה של כמה שבועות או חודשים יפחית בצורה מדוייקת 5 דקות, וכך לאט לאט יפחית את הצורך בשינה בלי לפגוע בגוף. אבל, הוסיף הרבי: פחות מ-2 שעות ללילה, לא ניתן להפחית.

השינה אצל הרבי

משך השינה אצל הרבי

העיד הרבי הריי"צ על הרבי, שמעולם אינו ישן ב-4 לפנות בוקר, או שעוד לא הלך לישון, או שכבר קם. בשנת תשל"ח אחרי האירוע הבריאותי אצל הרבי, ישן הרבי 4 שעות ברצף, והעידה הרבנית חיה מושקא, שמעולם לא ראתה את הרבי ישן כל כך הרבה. אומרים חסידים, שהרבי לא ישן כלל ב7 ימי הסוכות.

שונות

לזוג שכתב לרבי שבנם (שכבר אינו קטן כל כך) מרטיב בבגדים בשעת השינה, כתב הרבי שישתדלו לא לתת לו לשתות בסמיכות לשינה.

ראו גם

שינה בסוכה שינה בשבת תענוג חלום

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==