←תולדות חיים
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ") |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב זלמן שניאורסון ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו". | בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[זלמן שניאורסון (לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו". | ||
בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש. | בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש. | ||