שלמה המלך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
מ (הרחבה, הגהה) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | ||
== | ==אין כסף נחשב בימיו== | ||
על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} "אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה". ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח"א רנ, א.}}. | |||
בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים: | |||
* שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף]] שענינו [[ז"א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&st=&pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}. | |||
* שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"{{הערה|ברכות יז, ב.}} - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר "לא בכסף תגאלו"{{הערה|, שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&st=&pgnum=102&hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&st=&pgnum=274&hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&st=&pgnum=188 סה"מ תר"ל ע' קפ].}}. | |||
==אילו היה לו רבי== | |||
רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר: "שלמה המלך הרי היה נעלה בחכמה, ומה יכול להיות יותר נעלה ויותר טוב מחכמה, ומה גם עצם החכמה, מכל מקום לא היה לו רבי, אילו היה נוסע אל רבי, הרי לא זו בלבד שהחכמה היתה באופן אחר, היו לו גם חברים חסידים, והיה נוכח בהתוועדות חסידית, ואז היה מצייר כל ההפלאות של אוהב ואהוב על חסידים ורביים""{{הערה|1=לקוטי דבורים, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=89&hilite= י"ב וי"ג תמוז תרצ"א (מתורגם לעברית)].}} | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
גרסה מ־07:20, 17 בינואר 2017
שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי"ב לאביו דוד המלך, מאשתו בת שבע.
הוא היה מלך על ישראל ועל כל העולם כולו[1] ומלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנן דיעות כי לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב[2]. אליו וזרעו[3] עברה הירושה של מלכות בית דוד.
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם העירוב ונטילת ידים, וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.[4]
את מלכותו המשיך בנו רחבעם המלך.
פדה בשלום נפשי
שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות[5]
בימי מלכותו היתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם הגוף והנפש הבהמית היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום.
כך[6] היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי החכמה, ובימיו קיימא סיהרא באשלמותא - הלבנה היתה במילואה[7] וזאת מכיון שאז היה בירור הניצוצות בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא[8] שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות הקדושה.
הרבי הינו בן אחר בן לשלמה המלך עליו השלום.
אין כסף נחשב בימיו
על ימי שלמה נאמר בנביא[9] "אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה". ובתורת הקבלה מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת הזהב שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך לקו השמאל, שבשרשו נעלה יותר מקו הימין. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק לעתיד לבוא תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך[10].
בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים:
- שלמה המלך רצה לגלות את מעלת הגבורות על החסדים, כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז דוד המלך משבט יהודה שענינו ספירת המלכות (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט יוסף שענינו ז"א (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה בית המקדש הראשון, מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל[11].
- שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"[12], "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"[13] - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ודין - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר "לא בכסף תגאלו"{{הערה|, שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד[14].
אילו היה לו רבי
רבי יצחק אייזיק מהומיל אמר: "שלמה המלך הרי היה נעלה בחכמה, ומה יכול להיות יותר נעלה ויותר טוב מחכמה, ומה גם עצם החכמה, מכל מקום לא היה לו רבי, אילו היה נוסע אל רבי, הרי לא זו בלבד שהחכמה היתה באופן אחר, היו לו גם חברים חסידים, והיה נוכח בהתוועדות חסידית, ואז היה מצייר כל ההפלאות של אוהב ואהוב על חסידים ורביים""[15]
חיבוריו
הערות שוליים
- ↑ מסכת מגילה, שלושה מלכו בכיפה.
- ↑ מחלוקת בגמרא אם מלך הדיוט ומלך, או מלך והדיוט.
- ↑ רמב"ם ריש פרק עשירי שבסנהדרין.
- ↑ עירובין דף כ"א.
- ↑ ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
- ↑ ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה לקוטי תורה במדבר ד, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו, כו.
- ↑ מלכים-א י, א ואילך.
- ↑ מלכים א י, כא.
- ↑ זח"א רנ, א.
- ↑ אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב. וראה גם שם חלק א ע' קנז, א.
- ↑ לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.
- ↑ ברכות יז, ב.
- ↑ אור התורה שמות חלק ד ע' א'קעא. וכן שם חלק ה ע' א'תריד. וראה גם סה"מ תר"ל ע' קפ.
- ↑ לקוטי דבורים, י"ב וי"ג תמוז תרצ"א (מתורגם לעברית).