אוהל אדמו"ר הרש"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←האוהל הראשון) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. | לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. | ||
בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח הרבי הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור איזה שבועות נפטר. | בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח הרבי הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור איזה שבועות נפטר. לאחריו גר בבית זה רב ליטאי כבן ארבעים שהתנהגותו ג"כ היתה שלא כדבעי. על האזהרה ענה שאינו ירא, ולאחר זמן קצר נחלה. בקשוהו עוד הפעם שיעבור מבית זה, וענה שהנהו מתנגד ואין פחד כבוד הרביים של החסידים עליו. ולאחר כמה שעות נפטר.{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד ע' תמד. אשכבתא דרבי.}}. | ||
האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה{{הערה|אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' [[יענקל מאסקאליק]]}}. | האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה{{הערה|אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' [[יענקל מאסקאליק]]}}. | ||
גרסה מ־19:03, 30 באוקטובר 2016
האוהל הראשון
כאשר נפטר הרבי הרש"ב קראו גבאי הח"ק לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' משה דובער ריבקין, ר' שמואל גוראריה, ר' נתן גוראריה, ר' צבי הירש גוראריה, ר' זלמן הבלין, ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום[1].
לפני הקבורה, פנה הרבי הריי"צ אל הרב אברהם ברוך פבזנר, הרב אליעזר קרסיק ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בליובאוויטש.
בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח הרבי הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור איזה שבועות נפטר. לאחריו גר בבית זה רב ליטאי כבן ארבעים שהתנהגותו ג"כ היתה שלא כדבעי. על האזהרה ענה שאינו ירא, ולאחר זמן קצר נחלה. בקשוהו עוד הפעם שיעבור מבית זה, וענה שהנהו מתנגד ואין פחד כבוד הרביים של החסידים עליו. ולאחר כמה שעות נפטר.[2].
האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה[3].
העברת האוהל
בחורף שנת תרצ"ט, תיכננו שלטונות רוסטוב להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה וליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי).
את ההעברה ביצעו החסידים; ר' צמח קוטמן, ר' מענדל קנטור (משרת בבית הרב), ר' משה וולף לאבאק, ר' נחמן לוקשין, ר' אברהם קצנלסון, ר' יונה איידלקופ ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה ביצעו את ההעברה[4].
לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.
ביחד עם רבינו הועברו לבית החיים החדש גם עצמותיהם של ר' שמואל ור' נתן גוראריה, וקברו אותם באותו סדר שהיו קבורים בבית החיים הישן.
הערות שוליים
- ↑ אשכבתא דרבי
- ↑ אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד ע' תמד. אשכבתא דרבי.
- ↑ אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' יענקל מאסקאליק
- ↑ לפי עדות החסידים היתה גופתו הקדושה של הרבי שלימה, ואף הטלית שעליו היתה שלימה.