דמי חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:21, 14 בדצמבר 2016

דמי חנוכה או חנוכה געֶלט הינם כינויים נפוצים למנהג נתינת כסף לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי עודד וביאר קיום מנהג זה ואף במהלך השנים חילק בעצמו פעמים רבות דמי חנוכה לקהל, כמו כן מידי שנה חילק מעות לתלמידים המצטיינים בישיבה ב770 וכן הורה לתת בשמו לחיילי צה"ל בישראל.

מנהג חב"ד לתת בלילה הרביעי ובלילה החמישי של חג החנוכה סכום מיוחד יותר מבשאר ימי החג.

טעם המנהג

הרבי הסביר במכתב^[1], את טעם המנהג:

"לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח השכל בלימוד התורה ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".

הוראות ומנהגים בדמי חנוכה

רבותינו נשיאינו נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי^[2] בשנת תשמ"ח עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובליל הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
נהוג לתת גם למבוגרים ונשואים וכן אדמו"ר הריי"צ נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וכן גם לחתניו^[3].
אלו שלא נתנו וקיבלו בחנוכה יכולים להשלים גם לאחר החג^[4]

חלוקת דמי חנוכה על ידי הרבי

דמי חנוכה מהרבי לחיילי צה"ל

ההוראה מנתינת המטבעות

הרבי הסביר^[5] את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:

"ההוראה מנתינת המטבעות היא - שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל - "המעשה הוא העיקר"!
פירוש הדברים: טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של זהב וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה - שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא יתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמא לזה בתורה - מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."

דמי חנוכה נוספים

בנוסף למשמעות הפשוטה של נתינת דמי חנוכה, קרא הרבי להעניק דמי חנוכה גם במשמעות הרחבה יותר. כך לדוגמא הורה הרבי בשנת תשמ"ז שהבעל יעניק לאשתו עזרה בהפיכת הבית לבית חב"ד כ'דמי חנוכה' וכן האשה לבעלה^[6].

קישורים חיצונים

הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תשנ"א)
הרב מרדכי מנשה לאופר, "דמי חנוכה" בכינוסי "צבאות ה'" במגזין התקשרות מספר 753
מנחם גרליצקי, סופגניית בוטיק עם מחית חצילים? אני מעדיף דמי חנוכה!

הערות שוליים

↑ נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35
↑ היום יום כ"ח כסלו.
↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163
↑ ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210
↑ התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159
↑ שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132.

[1] נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35

[2] היום יום כ"ח כסלו.

[3] ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163

[4] ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210

[5] התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159

[6] שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:דמי חנוכה מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמי חנוכה מהרבי]]
-'''דמי חנוכה''' או '''מעות חנוכה''' הוא כינוי לכסף שנהוג לתת לילדים ב[[חג החנוכה]] על מנת לחנכם לצדקה. [[הרבי]] חילק מעות לתלמידי הישיבה ב[[770]] וכן הורה לתת בשמו ל[[חיילי צה"ל]] ב[[ישראל]]. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.
+'''דמי חנוכה''' או '''חנוכה געֶלט''' הינם כינויים נפוצים למנהג נתינת כסף לילדים ב[[חג החנוכה]] על מנת לחנכם ל[[צדקה]]. [[הרבי]] עודד וביאר קיום מנהג זה ואף במהלך השנים חילק בעצמו פעמים רבות דמי חנוכה לקהל, כמו כן מידי שנה חילק מעות לתלמידים המצטיינים בישיבה ב[[770]] וכן הורה לתת בשמו ל[[חיילי צה"ל]] ב[[ישראל]].
+מנהג חב"ד לתת בלילה הרביעי ובלילה החמישי של חג החנוכה סכום מיוחד יותר מבשאר ימי החג.
 ==טעם המנהג==
-[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]
+[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]
-[[הרבי]] הסביר במכתב{{הערת שוליים|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג: {{ציטוט|תוכן="בנוגע להוראות חנוכה, הרי בפשטות יש בזה שני עניינים: א) חנוכת [[בית המקדש]] ו[[המזבח]], ב) מלשון [[חינוך]], חנוך לנער, כולל כל אחד ואחד מישראל, כי נער ישראל. זאת אומרת, שכמו שהיה פינוי וטיהור וחינוך בית-המקדש, כן צריך להיות בכל אחד ואחד מישראל שהוא גם-כן משכן ומקדש לה'.
+[[הרבי]] הסביר במכתב{{הערת שוליים|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג: {{ציטוט|תוכן="לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
+אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
+וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}}
-ומובן אשר ביחד עם החינוך שצריך כל אחד לחנך את עצמו, ואפילו כולנו חכמים וכו', כיוון שעל האדם להוסיף ב"נר מצווה ותורה אור" מיום ליום, הוא חינוך הבנים והבנות ועוד ביתר הדגשה, שחוב זה מוטל בייחוד על ההורים, וחינוך זה צריך להיות "על-פי דרכו", היינו באופן שיהיה מובן ומתקבל על הנער.
+==הוראות ומנהגים בדמי חנוכה==
+* [[רבותינו נשיאינו]] נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/כ"ח כסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}} בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובליל הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
+* נהוג לתת גם למבוגרים ונשואים וכן [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וכן גם לחתניו{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163}}.
+*אלו שלא נתנו וקיבלו בחנוכה יכולים להשלים גם לאחר החג{{הערה|ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210}}
-ומכאן לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
-אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
+==חלוקת דמי חנוכה על ידי הרבי==
-וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}}
+==דמי חנוכה מהרבי לחיילי צה"ל==
 ==ההוראה מנתינת המטבעות==
-[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[עיתון]] במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
+[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[עיתון]] במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
 הרבי הסביר{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ח]] כרך ב, עמ' 159}} את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:
 {{ציטוט|תוכן="ההוראה מנתינת המטבעות היא - שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל - "המעשה הוא העיקר"!
-פירוש הדברים:
+פירוש הדברים: טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של [[זהב]] וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
-טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של [[זהב]] וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
 ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה - שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא יתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמא לזה בתורה - מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."}}
-==זמן החלוקה==
-{{ערך מורחב|ערך=[[מטבעות#דמי חנוכה|חלוקה על ידי הרבי]]}}
-[[רבותינו נשיאינו]] נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/כ"ח כסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}, [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וכן גם לחתניו.
-בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובליל הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
 ==דמי חנוכה נוספים==