רבי זכריה בן אבקולס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי זכריה בן אבקולס''' היה תנא שחי בזמן חורבן בית המקדש. | '''רבי זכריה בן אבקולס''' היה תנא שחי בזמן חורבן בית המקדש. | ||
בגמרא{{הערה|גיטין נו, א}} מוזכר מאמרו של [[רבי יוחנן]], כי רבי זכריה גרם בעקיפין על ידי ענוותנותו לחורבן בית המקדש, כי מכיון שלא התעקש להרוג את קמצא שאיים להלשין למלך על כך שבני ישראל לא רצו להקריב את הקרבן שהמלך שלח על ידו - מכיון שהקרבן היה בעל מום, לכן נחרב בית המקדש. | בגמרא{{הערה|גיטין נו, א}} מוזכר מאמרו של [[רבי יוחנן]], כי רבי זכריה גרם בעקיפין על ידי ענוותנותו לחורבן בית המקדש, כי מכיון שלא התעקש להרוג את בר קמצא שאיים להלשין למלך על כך שבני ישראל לא רצו להקריב את הקרבן שהמלך שלח על ידו - מכיון שהקרבן היה בעל מום, לכן נחרב בית המקדש. לעומת זאת לפי גרסת המדרש, חטאו של רבי זכריה היה במה שלא מיחה על בזיונו של בר קמצא, בעקבות ענוותנותו{{הערה|איכה רבה ד}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
שמעתי מ[[הבעל שם טוב|מורי]] שרוב ענותנותו של האדם גורם שנתרחק מ[[עבודת השם]], שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם ע"י [[תפילה|תפלתו]] ותורתו [[שפע]] אל כל ה[[עולמות]], וגם ה[[מלאכים]] ניזונין ע"י תורתו ותפלתו. שאלו היה מאמין זה, כמה היה עובד ה' ב[[שמחה]] וב[[יראה]] מרוב כל, והיה נזהר בכל [[אות]] ותנועה ומלה לאומרה כדקא יאות. וגם לתת לב אל מה שאמר [[שלמה]] ע"ה "אם תשכבון בין שפתים", שהקב"ה שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה כשהוא אומרה בתורה ותפלה בדחילו ורחימו. ואם ישים אליו לבו, בוודאי מי הוא זה האיש אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך גדול ונורא שומר ושוקד על שפתים של אדם נבזה חדל אישים וכיו"ב. | שמעתי מ[[הבעל שם טוב|מורי]] שרוב ענותנותו של האדם גורם שנתרחק מ[[עבודת השם]], שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם ע"י [[תפילה|תפלתו]] ותורתו [[שפע]] אל כל ה[[עולמות]], וגם ה[[מלאכים]] ניזונין ע"י תורתו ותפלתו. שאלו היה מאמין זה, כמה היה עובד ה' ב[[שמחה]] וב[[יראה]] מרוב כל, והיה נזהר בכל [[אות]] ותנועה ומלה לאומרה כדקא יאות. וגם לתת לב אל מה שאמר [[שלמה]] ע"ה "אם תשכבון בין שפתים", שהקב"ה שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה כשהוא אומרה בתורה ותפלה בדחילו ורחימו. ואם ישים אליו לבו, בוודאי מי הוא זה האיש אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך גדול ונורא שומר ושוקד על שפתים של אדם נבזה חדל אישים וכיו"ב. | ||