צב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|צב '''צב''' הוא בעל חי הידוע בשל מעטה השריון שעוטה על עצמו כחלק מ...")
 
(אני רואה רק רש"י ומה זה "כל"? מה שייך "מעשית"? וכדאי להוסיף מ"מ לאלו שהעירו)
שורה 4: שורה 4:
בראשונים נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת הרמב"ם בעל חי אינו משמונת השרצים המנויים בחז"ל, ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}.  
בראשונים נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת הרמב"ם בעל חי אינו משמונת השרצים המנויים בחז"ל, ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}.  


בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כה ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים לספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי רבי יואל כהן}} אך הדבר אינו נכון מעשית משום שכל המפרשים מפרשים מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים{{הערה|ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב}}.
בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כה ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים לספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי רבי יואל כהן}} אך העירו על ביאורם כי המפרשים מפרשים מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים{{הערה|ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]

גרסה מ־22:42, 9 באוקטובר 2016

צב

צב הוא בעל חי הידוע בשל מעטה השריון שעוטה על עצמו כחלק מגופו.

בראשונים נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת הרמב"ם בעל חי אינו משמונת השרצים המנויים בחז"ל, ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים[1] ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים[2].

בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"[3] כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב[4] אך העירו על ביאורם כי המפרשים מפרשים מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים[5].

הערות שוליים

  1. הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות
  2. תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים
  3. בראשית רבה כה ה
  4. שיעורים לספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי רבי יואל כהן
  5. ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב