דב בעריש רוזנברג – הבדלי גרסאות

הרב דב בעריש רוזנברג, המכונה בפי כל ר’ בעריש, נולד לאביו הרב שמעון ולאמו מרת רבקה הי”ד בעיר טעשין שבצ’כיסלובקיה, ביום י”ז בסיון תרע”ט. ר’ בעריש נולד למשפחה מכובדת. סבו של אביו, הרב שמעון, היה תלמיד-חבר של ה’בני יששכר’ מדינוב. אמו מרת רבקה הייתה מצאצאי בעל ה’תוספות יום טוב’. אביו ר’ שמעון היה תופר מכנסיים לפרנסתו, ובזמן עבודתו היה משנן פרקי זוהר. אמו מרת רבקה היתה נוסעת מעיר לעיר כדי למכור סחורה בשווקים.  

במשך כמה שנים עבד בסניף הדואר בעיר [[לוד]] ובהמשך התמנה גם למנהל הסניף. בעבודה היה מנצל כל רגע פנוי ללימוד. הוא הקפיד על צניעות ושמירת העינים עד הקצה האחרון. מידי יום נסע לעבודתו על גבי אופניו כשראשו מורכן למטה, על מנת שלא יפגוש בדברים בלתי רצויים. בזמן עבודתו הוא למד לעצמו וגם קירב אחרים ליהדות. כש[[הרבי]] יצא ב[[מבצע אות בספר התורה]], הוא רשם את ילדי העובדים לאות בספר התורה. הוא אירגן תפילות בציבור, ובסוכות זיכה את העובדים בנטילת לולב; בפורים היה מחלק משלוחי מנות, ולקראת פסח חילק מצות שמורה. לפני שנסע ל-‏770 כל העובדים שלחו דרכו מכתבים לרבי. ביתו היה פתוח לרווחה בפני כל אורח קרוא או מזדמן. את כולם הוא הביא הביתה, ומי שהוא לא הביא, בא לבד. כל תושבי השכונה ידעו זאת, ובאופן טבעי כשהגיע לשכונה אורח שצריך היה מקום לישון, נשלח מיד לביתו של ר’ בעריש.  

נפטר במוצאי י’ בשבט תשמ"ה.