עורב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|עורב '''עורב''' הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עורב''' הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר על בניו ואינו מעניק להם אוכל מכיון שהם אינם דומים לו. | '''עורב''' הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר על בניו ואינו מעניק להם אוכל מכיון שהם אינם דומים לו. | ||
=אכזריותו== | ==אכזריותו== | ||
בעופות | בעופות משמש ה[[נשר]] דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא טבעו אכזרי. | ||
אדמו"ר הזקן מוכיח מכך שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה מ[[מדת האכזריות]] אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים{{הערה|וכמ"ש בגמרא עירובין דכ"ב א' כתובות מ"ט ב' וע"ש בתוס'}}, מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מ[[עולם התהו]] שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/11/37c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 ליקוי תורה אמור לז ג]}}. | אדמו"ר הזקן מוכיח מכך שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה מ[[מדת האכזריות]] אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים{{הערה|וכמ"ש בגמרא עירובין דכ"ב א' כתובות מ"ט ב' וע"ש בתוס'}}, מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מ[[עולם התהו]] שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/11/37c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 ליקוי תורה אמור לז ג]}}. | ||
גרסה מ־20:25, 5 באוקטובר 2016
עורב הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר על בניו ואינו מעניק להם אוכל מכיון שהם אינם דומים לו.
אכזריותו
בעופות משמש הנשר דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא טבעו אכזרי.
אדמו"ר הזקן מוכיח מכך שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה ממדת האכזריות אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים[1], מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מעולם התהו שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות[2].
צבע כנפיו
העורב משמש בפסוק דוגמא לצבע שחור "שחורות כעורב". בחסידות נתבאר כי הכוונה היא לנגלות התורה שיש בהם דקדוקי דינים קשים וגבורות קשות, והם בחינת שערות שהם דינים והמשכות מהאור העליון, אך אי אפשר לטעום מהאור עליון מבלי עיסוק בנגלות התורה[3]. ובחינה זו היא שערות זעיר אנפין שמשם שורש הלא תעשה שבתורה[4].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ וכמ"ש בגמרא עירובין דכ"ב א' כתובות מ"ט ב' וע"ש בתוס'
- ↑ ליקוי תורה אמור לז ג
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים