מלאכת בורר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שיט סעיף א' - ב}}. | וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שיט סעיף א' - ב}}. | ||
==פסקי | ==פסקי אדמו"ר הזקן== | ||
בסידור מזהיר | בסידור מזהיר אדמו"ר הזקן "שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו ע"י כף ולשאוב קצת משקה עמו כו' כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו. ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא. אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב ואפילו שומן הצף על פני הרוטב לא יזרקנו על ידי כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחייב: {{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 פסקי הסידור].}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
גרסה מ־04:42, 13 באוקטובר 2016
מלאכת בורר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממנים, לפיכך כל הבורר פסולת מתוך האוכל אפילו בידו אחת ואפילו כדי לאכול לאלתר חייב.
גדר המלאכה וכלליה
אבל הבורר אוכל מתוך הפסולת כדי לאכול לאלתר אינו חייב אלא אם כן בורר בנפה או כברה שזהו דרך ברירתו, אבל אם בירר בקנון או תמחוי פטור מן התורה, אבל אסורי מדברי סופרים גזרה משום נפה וכברה, ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותר, מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הוא, שהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת ולא אסרתו תורה אלא לעשותו בכלי המיוחד לכך, דהיינו נפה וכברה, אבל נטילת הפסולת אין זו דרך אכילה אלא דרך תיקון האוכל שיהא ראוי לאכילה, הרי זו מלאכה גמורה, ולפיכך אפילו אם האוכל מרובה על הפסולת ויש טורח יותר בברירת האוכל, אף על פי כן לא יברור הפסולת אפילו כדי לאכול לאלתר:
וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר[1].
פסקי אדמו"ר הזקן
בסידור מזהיר אדמו"ר הזקן "שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו ע"י כף ולשאוב קצת משקה עמו כו' כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו. ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא. אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב ואפילו שומן הצף על פני הרוטב לא יזרקנו על ידי כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחייב: [2].
בחסידות
הברירה בימות החול היא הפרדת הרע מהטוב, הנעשה על ידי הכבד המברר את הפסולת ושולח את הדם ללב ולמוח. החלק הרע שבמאכל רומז על הרע שנשתלשל על ידי שבירת הכלים ושאנו מבררים מדי יום באכילותינו לשם שמים ועל ידי ברכה.
לעומת זאת בשבת אסור לברר, שכן גם ברוחניות אין בשבת עבודת הבירורים, אלא שורש מאכלי שבת היא מעולם התוהו כפי שהוא לפני השבירה, ולכן שורש מאכלי שבת גבוה יותר מהאדם שהוא מעולם התיקון[3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שיט סעיף א' - ב
- ↑ פסקי הסידור.
- ↑ אדמו"ר הזקן
{{קטגוריה:מלאכות שבת]]