פלפול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

גרסה מ־20:33, 25 בינואר 2017

פלפול הוא דרך לימוד, המובא בעיקר בתלמוד בבלי, בו מגיעים לחקר האמת על ידי משא ומתן מעמיק בכל צדדי הענין. על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב באשר מתעסקים ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל[1].

שורש לימוד זה הוא ממשה רבינו עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול[2].

דרך הלימוד של הרבי

ערך מורחב – דרך הלימוד של הרבי

דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוצ'ובר, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היתה גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.

מעלת הפלפול

במסכת אבות מובא: פעם אחת מצא אותי אדם אחד ואמר לי שמא רצונך שתלך עימי למקומי כו' אמרתי לו, אפילו אתה נותן לי כל אבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.

המשנה מדגישה את בעל המאמר, רבי יוסי בן קסמא, מפני שמאמר זה קשור למאמר אחר שלו במסכת שבת[3] טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.

הרבי מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".

בכך מודגשת המעלה של לימוד התורה וחיבתו של רבי יוסי ללימוד התורה, שלכן הוא סירב להצעה של האיש שהציע לו כסף וזהב בו יכול היה לקיים מצוות צדקה, מכיון שהעדיף את לימוד התורה.

בפטירתו של רבי יוסי בן קיסמא הלכו כל גדולי רומי ללוותו, ובחזרתם מצאו את רבי חנניא בן תרדיון שמקהיל קהילות ברבים, ושרפוהו חיים. מכך גם מודגשת ענין לימוד התורה, שגם בזמן קשה כזה, שלימוד התורה היה דבר האסור על פי החוק ובסכנת נפשות ממשית, למרות זאת כיבדו את רבי יוסי בן קיסמא, וזהו כוחה העצצום של תורה הפועלת בעולם.

מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים[4].

הערות שוליים

  1. ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו
  2. ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת
  3. קנב, א.
  4. שיחות קודש תשמ"א.