מידות (ספירות): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עולם האצילות " ב־"עולם האצילות ") |
מ (החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
*'''"עולם חסד יבנה"''' פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה. | *'''"עולם חסד יבנה"''' פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה. | ||
*'''"זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה"''' שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד? | *'''"זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה"''' שבחינת [[רחמים]] וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד? | ||
*"'''שוקיו עמודי שש'''"([[שיר השירים]]) משמעותו, '''שוקיו''' זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם ('''עמודי'''), הוא '''שש''' - כלומר, ששת הספירות. | *"'''שוקיו עמודי שש'''"([[שיר השירים]]) משמעותו, '''שוקיו''' זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם ('''עמודי'''), הוא '''שש''' - כלומר, ששת הספירות. |
גרסה מ־05:19, 29 בספטמבר 2016
המידות הם כינוי בקבלה לשש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. שש ספירות אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל הלב.
ששת המידות נולדות מן ספירת הבינה. שספירת הבינה נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "לאה" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.
ספירות אלו הם כנגד אות וא"ו שבשם הוי"ה, שענינו הוא המשכה.
בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם פרצוף זעיר אנפין. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס לנוקבא של עולם האצילות הנקראת בשם "שכינתיה".
ענינם
בכללות נחלקים עשר הספירות לשני חלקים עיקריים: מוחין ומידות. ספירות המוחין, ספירות חב"ד הם הקליטה והקבלה, וספירות המידות הם ההרגשה וההשפעה. ספירות המוחין קשורות אל המוח, לעומת ספירות המידות הקשורים אל הלב.
ענינם בעולמות
בעולמות, שבע המידות של עולם האצילות נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות.
בריאת העולם
בריאת העולם הייתה על ידי השש מידות העליונות בעולם האצילות.
- "ששת ימים עשה ה'" בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
- "בראשית ברא אלוקים" ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה על ידי התהוות השש ספירות.
- "עולם חסד יבנה" פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה.
- "זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה" שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד?
- "שוקיו עמודי שש"(שיר השירים) משמעותו, שוקיו זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם (עמודי), הוא שש - כלומר, ששת הספירות.
ענינם בעבודה
האדם מורכב משכל ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות.
ראו גם
ספירות | ||
---|---|---|
סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות |