רעווא דרעווין (בשבת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"פ" ב־"על פי")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
*[[סעודה שלישית]].
*[[סעודה שלישית]].


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16265&CategoryID=2499 שיחת מוסר ברעווא דרעווין?]''', מכתב מעובד של הרבי בנוגע להנהגה הנכונה בזמן זה
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה מ־09:02, 13 במאי 2020

רעווא דרעווין הוא כינוי לזמן תפילת המנחה ביום השבת אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן ניגוני געגועים חסידיים, ולחזור מאמרי דא"ח.

מעלתו של זמן זה

במנוחה של יום השבת ישנם שלושה דרגות: ליל שבת, יום השבת, ושעת רעווא דרעווין.

ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין המנוחה, ללא כל קשר עם מנוחה ממלאכה (כי המנוחה דמלאכה היתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"[1] - זמן שהוא מעין הגאולה העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה[2].

התרגום של המילים מארמית הוא "רצון כל הרצונות". דרגת הרצון האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל עשר הספירות, וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.

בפיוט 'בני היכלא' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר הקב"ה נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין")[3].

כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש[4], והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין[5].

סדר ניגונים

החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת סדר ניגונים, בו מנגנים ניגוני התעוררות, וחוזרים מאמר שנאמר על ידי הרבי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לשון תפילת שמונה עשרה במנחת השבת.
  2. שיחת שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג.
  3. שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.
  4. על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר היתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.
  5. לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.