שינה בשבת תענוג – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "עוה"ב" ב־"עולם הבא" |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל == | == התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל == | ||
ענין זה שביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] בענינים גשמיים כפשוטם, מובן ביותר אצל אדם פשוט, מה שאין כן כאשר מדובר אודות "בעל שכל", | ענין זה שביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] בענינים גשמיים כפשוטם, מובן ביותר אצל אדם פשוט, מה שאין כן כאשר מדובר אודות "בעל שכל", שהתענוג שלו מונח בענינים נעלים יותר, וצריך לפעול בעצמו שביום השבת יחדור ענין התעגוג עד לתענוג ה[[גוף]] בענינים גשמיים כפשוטם. | ||
מכיון שבאדם כזה התענוג שלו מתבטא בעניני [[חכמה]] ושכל, בהתרת הספיקות, וכיו"ב, כאשר מדברים עמו אודות תעגוג בענינים גשמיים, אכילה ושתי' ושינה וכיו"ב - הרי זו ירידה לגבי מעמדו ומצבו.{{הערת שוליים|1=וע"ד מ"ש [[הרמב"ם]] (הל' תשובה פ"ח ה"ו) אודות | מכיון שבאדם כזה התענוג שלו מתבטא בעניני [[חכמה]] ושכל, בהתרת הספיקות, וכיו"ב, כאשר מדברים עמו אודות תעגוג בענינים גשמיים, אכילה ושתי' ושינה וכיו"ב - הרי זו ירידה לגבי מעמדו ומצבו.{{הערת שוליים|1=וע"ד מ"ש [[הרמב"ם]] (הל' תשובה פ"ח ה"ו) אודות | ||
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעולם הבא צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או [[לימוד התורה]] סתם (ובפרט ש"ב[[שבת]] ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?! | ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעולם הבא צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או [[לימוד התורה]] סתם (ובפרט ש"ב[[שבת]] ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?! | ||