1,616
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק טז''' | '''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
עד כאן הובנו הייטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים: | |||
עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים טז-יז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]]}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים יח-כה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]]}}. | |||
בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בעבודת האדם שני כללים גדולים: | |||
א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש (אהבה ויראה). | |||
ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש. | |||
ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי: | |||
א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה'''{{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו}} מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה. | |||
ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם). | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||