תהלוכת ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 “תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום [[ל"ג בעומר]] לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. התהלוכות החלו למעשה כבר מאז תחילת נשיאותו של [[הרבי]], אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. בשנת [[תש"מ]], חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם.
-בשנת [[תש"מ]] לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה הראשונה בארץ והיתה בעיר ת"א והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים יצאו נגד התהלוכה בחרפות וגידופים, אי לכך גם חלק מרבני חב"ד דיברו אתם שלא יעשו וכו' ואחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות חג השבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות
+בשנת [[תש"מ]] לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב רמי אנטיאן והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה הראשונה בארץ והיתה בעיר ת"א והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים יצאו נגד התהלוכה בחרפות וגידופים, אי לכך גם חלק מרבני חב"ד דיברו אתם שלא יעשו וכו' ואחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות חג השבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות
-ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “[[עד מתי]]?” ו”[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
+ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “עד מתי?" ו"[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
 כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה וכן את האטרקציות למיניהן.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 כפי שהיה ברבים ממבצעי הקודש, גם כאן התערב השטן וראש ישיבה מסויימת בבני-ברק יצא בקצף כנגד התהלוכה. הוא הוציא “מכתב גלוי”, עליו הוחתמו מספר רבנים נודעים, והמכתב הופץ על גבי פשקווילים במקומות יישוב חרדיים. במכתבו קרא להחרים את התהלוכות המבזות כביכול את כבוד התורה. אחד הנימוקים במכתבו היה כנגד הקוסם.
-בתגובה לטענותיו של אותו ראש הישיבה, נשא הרבי שיחת קודש באור ל[[יום שני]], ערב [[חג השבועות]], בה התבטא הרבי בין היתר: “כאשר ‘נטפלים’ לתינוקות של בית-רבן - הרי הדבר מהווה פגיעה באלה שהקב”ה מעיד עליהם שאלו הם משיחי - זהו המשיח שלי, “אל תגעו במשיחי - אלה תינוקות של בית-רבן”!
+בתגובה לטענותיו של אותו ראש הישיבה, נשא הרבי שיחת קודש באור ליום שני], ערב [[חג השבועות]], בה התבטא הרבי בין היתר: “כאשר ‘נטפלים’ לתינוקות של בית-רבן - הרי הדבר מהווה פגיעה באלה שהקב”ה מעיד עליהם שאלו הם משיחי - זהו המשיח שלי, “אל תגעו במשיחי - אלה תינוקות של בית-רבן”!
 “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” - בפסוק זה הלכו יהודים ומסרו לא-עלינו את נפשם בפועל, ובמילים אלו עברו מעלמא דשיקרא לעולם האמת וילדי ישראל הכריזו פסוק זה בל”ג בעומר בריש גלי.
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 [[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי.
-הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ב[[יום ראשון]] בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).
+הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ביום ראשון בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).
 הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "[[מסיבות שבת]]" שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].
-הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה [[בט"ו תמוז]], והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].
+הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה בט"ו תמוז, והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].
 השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: [[תשי"ג]], [[תשט"ז]], [[תשי"ז]], [[תש"כ]],[[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשכ"ז]],(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני [[מלחמת ששת הימים]]). [[תש"ל]],[[תשל"ג]] [[תשל"ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תש"נ]].