מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ")
מ (החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון ")
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת ה[[מזון]] הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים ל[[מזון]] ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.


==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==

גרסה מ־09:10, 9 בספטמבר 2016

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.

ביאורי הרבי

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים

הערות שוליים