ליקוטי אמרים - פרק ל"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}} | |||
}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל"ח - מעשה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה''' | |||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[תניא - פרק ל"ט|ל"ט]] ו[[תניא - פרק מ'|מ']]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}} | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 7: | שורה 16: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) - עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה). | |||
ובכוונה עצמה שתי דרגות: | |||
:* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים[[תניא - פרק ט"ז|ט"ז]]-[[תניא - פרק י"ז|י"ז]].}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו. | |||
:* ב) אהבה המסותרת {{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[תניא - פרק י"ח|י"ח]]-[[תניא - פרק כ"ה|כ"ה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}. | |||
| שורה 14: | שורה 28: | ||
*[[אהבה המסותרת]] | *[[אהבה המסותרת]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ט|פרק ל"ט]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ט|פרק ל"ט]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה מ־07:47, 6 באפריל 2020
| תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל"ח - מעשה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה
מבוא לפרק
לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה[1], מבאר פרק זה[2] את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה[3]
גוף הפרק
| פרק לח | ||
|---|---|---|
| פרק לח והנה עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ"ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף על י'י אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:
אך אף על פי כן אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים שבעולם הזה שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה ממוצעת כנ"ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי והדומם ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו כח הצומח ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד א' אותיות שם הוי"ה ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות שבדומם וצומח לההארה והמשכת החיות המלובשים בחי ומדבר אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור אין סוף ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כמעשה ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור אין סוף ברוך הוא המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת התפלה וקריאת שמע וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן במעשה ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:
|
סיכום הפרק
הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר המשכת האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) - עיקר הגילוי בנפש הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).
ובכוונה עצמה שתי דרגות:
מושגים יסודיים בפרק
הערות שוליים
- ↑ אהבה ויראה.
- ↑ והשניים הבאים אחריו, ל"ט ומ'
- ↑ מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.
- ↑ אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקיםט"ז-י"ז.
- ↑ אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים י"ח-כ"ה.
- ↑ המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.
| הקודם: פרק ל"ז |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ל"ט |