שיחה:צמצום הראשון

אוי סליחה, מחקתי ממש בטעות.. מתנצל. חסיד חב"ד* אידישעפדיה

ערכתי את הערך החשוב הזה עד כמה שידי מגעת.

בנוגע למה שכתבתי שיש ארבע שיטות בצמצום - ישנו ויכוח על זה בעולם האקדמי וגם בעוסקים בתורת הקבלה בתוך העולם היהודי אורתודוכסי.

במכתב שכתב למשל ר' איטשע דער מתמיד לר"א דסלר בעהמח"ס "מכתב מאליהו" בסקירת השיטות בצמצום, כותב ר' איטשע דער מתמיד שההבדל בין שיטת הגר"א לשיטת החסידות בזה היא דקה מאוד.

הרבי לעומת-זאת כותב שההבדל הוא מן הקצה אל הקצה, והוא זה שכותב שיש בזה ארבע שיטות.

ערך חשוב זה נערך על-ידִי על-אף שלא היה ביכלתי להרחיב בו כראוי לערך חשוב שכזה, מפאת קוצר ידיעותיי יחסית בנושא זה.

אך בכל-זאת ערכתי מאחר והוא חייב להתקיים, וגם בכדי לאתגר את המשתתפים ולהמריצם להרחיב בזה, למי שיודע ויכול.

ניתן לקרוא על-זה עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/תורת_הצמצום

--מיכאל א 14:20, 21 יוני 2009 (EDT)

ערך יפה, אעזור בל"נ בהזמן הקרוב. חסיד חב"ד* אידישעפדיה

בגיליון "דרך תמים" - ג קיץ ע"ו מובא אריכות בענין הצמצום ובדו שיח בין הרש"ג לרבי שנ"ל שכדאי להוסיף.

עניינים הנוגעים בצמצום

• צמצום באור (א. ולא בעצמות מדוע? (1.כי אינו מפריע - המאור בהתגלות.(וירא תו"א) 2. אין צורך כי ממנו לא יכול להיות המשכת הקו והתהוות העולמות (להבין לקו"ת) ב. ההכרח: אינו בדמות הגוף (תניא) אני הוי' לא שניתי (לקו"ת) ומדוע התגלות העצם אינה מפריעה)

בו גופא בדרגות הנמוכות שבו

• צמצום שלא כפשוטו

שנמצא בכל מקום (לקו"ת הוספות ויקרא ועוד)

שנמצא בכל מקום בגילוי (בריבוי מקומות, והמשך מרב ותלמיד)

• עניינו:בשביל הגילוי
• שורש לכל עניין הצמצומים והדין (ראה גם במבוא שערים בתחילתו)

לא זכיתי להבין. מעיון בתורה אור פ' וירא מובן כי בעצמות לא שייך כלל וכלל צמצום, מפאת מציאות ה' שאינו שייך כלל להגבילו לגבי מקום אפילו ברוחניות. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

אולי זה לא בסדר שאני רושם לעצמי רישומי דברים בדף השיחה, אבל זה הדרך הכי קלה ומהירה שמצאתי, וצודק שעלי להבהיר יותר את דברי. כוונתי היא שיש כמה נימוקים לכך שהצמצום הוא באור ולא במאור, בוירא היחס אל הצמצום הוא בכדי שיהיה נתינת מקום לעולם, ובמאור לא שייך צמצום ואדרבה הוא בהתגלות (ונשאר שצריך ביאור מדוע ההתגלות של המאור אינה מפריעה לעולמות), בעוד בלקו"ת המשמעות היא שעניין הצמצום הוא בשביל הגילוי שלאח"ז - המשכת הקו, ושם לכאורה הביאור שהצמצום בעצמות לא היה מועיל כי גם הארה כביכול מן העצמות לא היתה "שייכת" לעולמות, תודה על הערות מחזק את האחריות לכתוב דברים מדוייקים.--הנחה - שיחה 20:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

המובא בסוף הערך אודות שכפשוטו יותר מובן בשכל - מובא באריכות הביאור לפי"ע בשיחות דחילת קיץ מ"ה(?). ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ח באב ה'תשע"ו - 22:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

כוונתך כנראה לשיחת ש"פ נשא תשמ"ג. יש עוד כמה שיחות בנושא הזה, ביניהן אחת בסעודה (שנמצאת ב"המלך במסיבו"), ונסמנו כולן איפשהו בספר "תולדות רבי משה" להר"א מטוסוב. אגב, משתמש:חסיד - האם אפשר לברך "ברוך מחיה המתים"? • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 23:33, כ"ח באב, הקהל ה'תשע"ו

אכן זו השיחה. ולשאלתך - לכאורה לא.. א. אינני מתכנן - (ולצערי) אין ביכולתי - לשוב לכאן באופן קבוע. אני קופץ מדי פעם לביקור, ובעיקר מעלעל בערכי החסידות והגאולה החדשים והיפים, וגם נהנה קצת להיזכר בהווי התוסס. ב. מחי' המתים היינו בחברו שראהו.. ושמך איננו זכור לי כמי שערך בתקופתי (אם כי אני מלא הערכה לפועלך הרב כאן..). או שהיית כאן בזהות אחרת?... ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

א. א"כ, לפחות נבקש שיהיו ביקורים תכופים יותר...

ב. אני אכן חדש (יחסית..) ומכירך רק מעלעול בדפים הישנים וכד'. אך למיטב זכרוני היה דיון בין הרבי הריי"צ לא' הרבנים בארץ הקודש בזמן ביקורו (קוק? זוננפלד?) מה מברכים כשנפגשים עם חברו הטוב שלא הכירו מעולם... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 23:47, כ"ח באב, הקהל ה'תשע"ו

א. אדרבא גם מבחינתי. ב. אכן. אם כי יצויין כי לדעתי העני' אף שחידוש הוא לברך על חבר טוב שלא הכירו מעולם, חידוש גדול יותר הוא כשמכיר את החבר ועדיין מוכן לברכו... ובדידן - הלוואי ולהווי כדין וכדין... ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:58, 1 בספטמבר 2016 (UTC)