דוד יעקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

נוסף בית אחד ,  19 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה "
מ (החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ")
שורה 7: שורה 7:
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה.
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה.


לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, הי' [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, היה [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.


יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".
יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".