נצחיות חייו של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
(←רקע) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. | מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. | ||
במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח | במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ומלך המשיח, שהוא [[נשיא דורנו]], קיבל את השליחות מאת [[הקב"ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]] ברורה, שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם. | ||
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}. | בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}. | ||
גרסה מ־08:44, 30 באוגוסט 2016
האמונה בנצחיות חייו של הרבי הינה אמונה שיסודה במבואר במקורות התורה בכלל והחסידות בפרט - שבכל דור מוכרח להיות נשיא הדור כאדם חי בגופו, וכן שדורנו הוא דור הגאולה והרבי הוא מלך המשיח שיביא את הגאולה האמיתית והשלימה.
בשל אמונה זו, סירבו כל חסידי חב"ד לפני ג' תמוז תשנ"ד להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי הרבי מלך המשיח שליט"א, וגם כיום מאמינים החסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.
רקע
מאז עלותו של הרבי לכס הנשיאות הבהיר באופן ברור שדורנו הוא זה שיזכה לגאולה.
במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא מודיע על סיום עבודת ההכנה לגאולה והתחלת התגשמות ייעודי הגאולה. בשנת תנש"א הכריז הרבי כי זוהי השנה שמלך המשיח נגלה בה ומלך המשיח, שהוא נשיא דורנו, קיבל את השליחות מאת הקב"ה לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כנבואה ברורה, שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ב, האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח[1].
כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש[2].
לאחר ג' תמוז
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.
כאשר מחוץ לחב"ד היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי[3] - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר היתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן[4].
למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.
מקורות האמונה
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים בתורת חב"ד ובתורה בכלל, כדלהלן[5].
ענינו של נשיא הדור
| ערך מורחב – ראש בני ישראל |
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל בני ישראל לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'[6] נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה בתורת החסידות ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד[7].
להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל[8] על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של הרוחניות והגשמיות - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת נשמה בתוך גוף גשמי[9].
כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה[10]; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא[11].
עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא המשיח שבדור, והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא[12].
דורנו - דור הגאולה
|
| ערך מורחב – הדור השביעי |
דורנו, הדור השביעי, הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי חסידות חב"ד, שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.
בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו יזכה לגאולה – אלא שאירועי הגאולה התחילו להתגשם בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"[13], אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת תנש"א[14]. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול בתור מלך המשיח - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה[15].
הרבי הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כנבואה, לבין קיצים שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש[16].
בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מנבואת הגאולה שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה היתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים[17].
קביעות התורה מול מציאות העולם
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש בתורת החסידות ותורת הרבי.
אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"[18], וחז"ל מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"[19]. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה[20].
הסיבה לכך, היא כיון שהאמונה בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות התורה[21]. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו[22].
האמונה ביחס לרבי
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת חסידות חב"ד. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.
האמונה כיום
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.
רבני חב"ד והמשפיעים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, הכנת העולם לקבל פני משיח צדקנו - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל השליחות הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.
בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[23], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[24], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד][25], ועוד.
עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת 'עד מתי' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של גלות עם ישראל, נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית נצחיות חייו של נשיא הדור בארכיון גאולה ומשיח
- מקורות
- ספר "לקוטי מקורות" - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב שלמה זלמן מאיעסקי, ברוקלין תשס"ח
- קונטרס 'הבן הנאמן', בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ברוקלין תשס"ו
- קונטרס 'אמונה ללא פשרות', ברוקלין תשס"ח
- קונטרס 'דוד מלך ישראל חי וקיים', בהוצאת הרב אורי ליפש, בני ברק תשע"ד
- התוועדויות ומאמרי משפיעים
- הרב לוי יצחק גינזבורג, 'חי וקיים לעולמי עד', בתוך 'וכל מאמינים שהוא חי וקיים', בהוצאת את"ה המרכזי 770, תשע"ד
- הרב משה סלונים, "אמונה פשוטה ותמימה" - סדרת כתבות בשבועון בית משיח, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ברוקלין תשס"ו: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי
- "וכל מאמינים שהוא חי וקיים" - לקט מדבריהם של הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יצחק גולדברג, הרב מנחם זאב גרינגלאס והרב יואל כהן באתר
- כתבות ותקשורת
- הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא
- הרב מיכי יוספי, "בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים", באתר
- הרב עוזי שוויצה, רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו באתר
- מתי טוכפלד, "'הרבי חי וקיים" - כתבה מתוך אתר nrg; "מתי טוכפלד מכה שנית" - ראיון המשך, באתר
- "טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה"מ חי וקיים", מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר
- הנסיך לאצולה האדמו"רית שזועק "חי וקיים!" • ראיון מתוך שבועון בית משיח, באתר
- האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא "הרבי חי", מרכז מורשת מנחם בגין, באתר
- אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים': יובל טייב, קובי סלע, יהודה ברקן, גולן אזולאי, נתי רביץ, דודי שומנפלד - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה ישעיה נג, ד. סנהדרין צח, א-ב.
- ↑ ראה בראיון של הרב יואל כהן לאמנון לוי, "האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס במוסף הבשורה.
- ↑ קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.
- ↑ ראו גם "הרבי מלך המשיח חי וקיים", 'הגאולה האמיתית והשלימה', גליון מס' 38.
- ↑ להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.
- ↑ ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו,ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.
- ↑ לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ 'נשיא זה מלך', בהוצאת את"ה העולמי.
- ↑ דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש תהילים (באבער) על הפסוק תהילים צ, א.
- ↑ ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6. חלק כ"ו ע' 7. נדפס בתרגום לעברית בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.
- ↑ אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל אגרת הקודש, סימן כ"ז); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 360. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.
- ↑ כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.
- ↑ ראה שיחות ש"פ חיי שרה, ש"פ נשא תנש"א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר בשורת הגאולה.
- ↑ ראה שיחות ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד, ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג. וראה גם ש"פ משפטים תשנ"ב.
- ↑ ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א, ובמאמר המובא בהערה 112 שם.
- ↑ שיחת ש"פ בא תשנ"ב
- ↑ שופטים יז, א.
- ↑ ספרי ופירוש רש"י שם.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127. נדפס בתרגום לעברית בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.
- ↑ ראה בספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר, שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" יומא כא, א).
- ↑ ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם (בכורות ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 101). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: האם הארץ מסתובבת סביב השמש? באתר חב"ד בישראל). וראה שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא, לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות". מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.
- ↑ ראה בהרחבה בערך כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש.
- ↑ כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד היתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון אש"ל הכנסת אורחים בחודש תשרי תשנ"ה: "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר", באתר ; וכן סדרת כתבות 'הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.
ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב יהושע דובראווסקי – הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז; שמואל ש., בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה; מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן באתר
- ↑ ראה צילום מהחלטת רבני חב"ד במוצאי חג השבועות תשנ"ה על האיסור להשתמש בתארי הסתלקות אודות הרבי.
