מרדכי מענדל קדנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה"
מ (החלפת טקסט – "אייר " ב־"אייר ")
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מהעיירה רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.


בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.


לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].