ניגון ע' (תקעו בחודש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ניגונים " ב־" ניגונים ") |
מ (החלפת טקסט – "התבוננות " ב־"התבוננות ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים | ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו. | ||
כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם. | כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם. |
גרסה מ־05:50, 22 באוגוסט 2016
ישנם ריבוי ניגונים לשבת ויום טוב המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.
כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.
לרוב, מושר ניגון זה בפי החסידים עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל הרבי בחודש החגים - חודש תשרי, ביקשו מהם שיחזרו משהו אותו שמעו מהרבי. היו כאלה שלא ידעו לחזור את כל המאמרים אבל את הדיבור המתחיל של מאמרי ראש השנה ושבת תשובה הם חזרו עם הניגון הזה.
ניגון זה הוא ניגון ע' בספר הניגונים.