מנחם מאיר בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 27: שורה 27:
זמן קצר לאחר החתונה קיבל לידיו ניהול מחלקה ב[[ישיבת הדר התורה]] בעוד זוגתו החלה לעסוק בחינוך במסגרת [[מכון חנה (קראון הייטס)|מכון חנה]].
זמן קצר לאחר החתונה קיבל לידיו ניהול מחלקה ב[[ישיבת הדר התורה]] בעוד זוגתו החלה לעסוק בחינוך במסגרת [[מכון חנה (קראון הייטס)|מכון חנה]].


במקביל, עסק בסיוע ל[[ועד להפצת שיחות]] והיה ממונה על שליחת השיחות המודפסות באמצעות הדואר למנויים הקבועים, וכן עשה לעצמו מנהג לפני ההתוועדויות הגדולות של הרבי במועדים חסידיים להסתובב עם רכב בשכונות היהודיות הסמוכות לקראון הייטס ולהודיע באמצעות רמקולים על ההתוועדות, ואף לפרסם על כך מודעות בעיתונים היהודיים - ‘דער טאג’, ‘דער מארגן’, ‘ג’ואיש פרעס’, ולממן אוטובוסים שיביאו ללא תשלום מהשכונות אנשים המעוניינים להשתתף בהתוועדות.
במקביל, עסק בסיוע ל[[ועד להפצת שיחות]] והיה ממונה על שליחת השיחות המודפסות באמצעות הדואר למנויים הקבועים, וכן עשה לעצמו מנהג לפני ההתוועדויות הגדולות של הרבי במועדים חסידיים להסתובב עם רכב בשכונות היהודיות הסמוכות לקראון הייטס ולהודיע באמצעות רמקולים על ההתוועדות, ואף לפרסם על כך מודעות בעיתונים היהודיים - ‘דער טאג’, ‘דער מארגן’, ‘ג’ואיש פרעס’, ולממן אוטובוסים שיביאו ללא תשלום מהשכונות אנשים המעוניינים להשתתף בהתוועדות.


בשנת [[תשל"ו]], הרחיב את פעילותו בהפצת מעיינות החסידות באמצעות העיתונים, והחל לפרסם מידי שבוע בעיתון היהודי [[אלגעמיינער זשורנאל]] נקודה משיחה מוגהת של הרבי, ומזמן לזמן היה מפרסם נקודות משיחות הרבי גם בעיתונות היהודית בשפה האנגלית, ובהזדמנויות רבות מימן מכספו אף מודעות התעוררות על [[מבצעי הרבי]].
בשנת [[תשל"ו]], הרחיב את פעילותו בהפצת מעיינות החסידות באמצעות העיתונים, והחל לפרסם מידי שבוע בעיתון היהודי [[אלגעמיינער זשורנאל]] נקודה משיחה מוגהת של הרבי, ומזמן לזמן היה מפרסם נקודות משיחות הרבי גם בעיתונות היהודית בשפה האנגלית, ובהזדמנויות רבות מימן מכספו אף מודעות התעוררות על [[מבצעי הרבי]].

גרסה מ־16:02, 3 באוגוסט 2016

הרב מנחם מאיר בלוי
בשנתו האחרונה, בעת הקראת הפתגם היומי

הרב מנחם מאיר הכהן בלוי (כ"א אדר תש"ו - כ"א סיון תשע"ו) היה חסיד חב"ד ופעיל בולט בהפצת עניני גאולה ומשיח, ופורסם בעיקר בשל מנהגו בשנותיו האחרונות, להקריא מידי יום קטע משיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח ואת הפתגם היומי בהיום יום, בסיום תפילת שחרית במנין של הרבי ב770.

תולדות חיים

נולד בשנחאי בכ"א אדר תש"ו, לאביו הרב חיים משה יהודה בלוי שהתקרב באותה שעה לחסידות חב"ד.

לאחר שהיגרה משפחתו לארה"ב, התגוררו בני המשפחה במשך תקופה של מספר חודשים אצל קרוב משפחתם המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, וכאשר גדל והגיע לגיל חינוך, נכנס ללמוד במוסדות החינוך החב"דיים בהשפעתו של הרב חודוקוב.

לפני חגיגת הבר מצוה שלו נכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה שמלבד החגיגה באולם יעשו מסיבה נוספת בישיבת תומכי תמימים, היכן שהבחורים לומדים.

חתונתו התקיימה בשנת תשל"א עם רעייתו מרת אסתר בת הרב מאיר אבצן, ועל פי תשובת אדמו"ר הצמח צדק שהשם של החתן וחמיו יהיה שונה, הוסיף לעצמו שם בהוראת הרבי, ומאז נקרא בשם מנחם מאיר[1].

פעילות והפצה

חלומו של הרב בלוי, כפי שהעלה בעצמו על הכתב

כשהתפללתי לפני התיבה במנין של הרבי, הנה לאחרי כל תפילת שחרית אמרתי בקול רם את ה’היום יום’ של אותו יום, וקטע משיחות הרבי בעניני משיח וגאולה.. ביקשו ממני הגבאים שאמשיך בזה, וסירבתי.. היות שאינני יותר ש”צ..

באותו ערב.. נרדמתי.. וראיתי את הרבי בחלום. הרבי עמד במקום תפילתו.. ירד מהמדרגות של הבימה שלו, ופתאום עצר והפנה עצמו אלי.. ורמז לי לגשת אליו. בפחד גדול ניגשתי אל הרבי. הרבי אמר לי: “פאַרוואָס האָסטו אויפגעהערט רעדן דאָ (והראה באצבעו הק’ על העמוד של החזן) וועגן משיח’ן”?! [= מדוע הפסקת לדבר כאן על משיח?] (ועשה בידו הק’ כעין תמיהה). מרוב פחד לא עניתי מאומה.

הרבי עשה בידו הק’ כאות ביטול (הניף ידו מלמעלה למטה) ואמר: “דער שולחן ערוך הויבט זיך אָן מיט אל יבוש מפני המלעיגים! זאָלסט ווייטער ממשיך זיין, וביתר שאת וביתר עז! און מיט אַ שטורעם! כפליים לתושי’! וממנו יראו וכן יעשו רבים - אין אַלע שולן”! [= השולחן ערוך מתחיל ב”אל יבוש מפני המלעיגים” שתמשיך הלאה! וביתר שאת וביתר עז! וב”סערה”! וכפליים לתושי’! וממנו יראו וכן יעשו רבים - בכל בתי הכנסת!]

אחר כך, המשיך הרבי בהליכתו, אבל תיכף עצר ואמר לי: “און דאָס וועט בריינגען משיח’ן” [= וזה יביא את משיח]. תיכף אחרי זה הקצתי מרוב פחד.

זמן קצר לאחר החתונה קיבל לידיו ניהול מחלקה בישיבת הדר התורה בעוד זוגתו החלה לעסוק בחינוך במסגרת מכון חנה.

במקביל, עסק בסיוע לועד להפצת שיחות והיה ממונה על שליחת השיחות המודפסות באמצעות הדואר למנויים הקבועים, וכן עשה לעצמו מנהג לפני ההתוועדויות הגדולות של הרבי במועדים חסידיים להסתובב עם רכב בשכונות היהודיות הסמוכות לקראון הייטס ולהודיע באמצעות רמקולים על ההתוועדות, ואף לפרסם על כך מודעות בעיתונים היהודיים - ‘דער טאג’, ‘דער מארגן’, ‘ג’ואיש פרעס’, ולממן אוטובוסים שיביאו ללא תשלום מהשכונות אנשים המעוניינים להשתתף בהתוועדות.

בשנת תשל"ו, הרחיב את פעילותו בהפצת מעיינות החסידות באמצעות העיתונים, והחל לפרסם מידי שבוע בעיתון היהודי אלגעמיינער זשורנאל נקודה משיחה מוגהת של הרבי, ומזמן לזמן היה מפרסם נקודות משיחות הרבי גם בעיתונות היהודית בשפה האנגלית, ובהזדמנויות רבות מימן מכספו אף מודעות התעוררות על מבצעי הרבי.

בסך הכל, במשך תקופת זמן קצרה של 5 שנים הגיעו הוצאות הפרסום בעיתונים לסכום שעלה על $40,000, סכום מחירה של דירה מרווחת באותן שנים.

בשנת תשמ"ח הקים "קו חם" להפצת מעיינות החסידות, באמצעותו העביר להמונים את תורתו והוראותיו של הרבי.

עם הקמת רדיו משיח וגאולה על ידי הרב משה עזאגווי, הצטרף לצוות השדרנים ומוסרי השיעורים בו.

בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו הרב חיים משה יהודה בלוי, התפלל בקביעות כשליח ציבור במניני התפילות של הרבי, ונהג להקריא בסיום תפילת שחרית קטע נבחר משיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח ואת הפתגם היומי בהיום יום.

בסיום שנת האבלות, חלם חלום (ראה מסגרת) בו דורש ממנו הרבי להמשיך במנהגו הטוב, על אף שחדל לשמש כשליח ציבור. בעקבות החלום, קיבל על עצמו באופן קבוע את קריאת הפתגמים, בתחילה על יד עמוד התפילה, ובשנים האחרונות הקריאם מבימת ההתוועדויות באמצעות מיקרופון.

לאחר שחלה, והוקשתה עליו ההגעה ל770, ביקש מגיסו ר' נחום קפלינסקי, משמשי בית המדרש ב770, להקריא את הפתגמים במקומו. אולם בחודשיו האחרונים, בעקבות חלום נוסף בו אמר לו הרבי שאם לדעתו "כל מה שעשית עד עתה לא הועיל, אז תעשה כפליים!" - מסר את נפשו והגיע ל770 למרות ייסוריו, בכדי להקריא בעצמו את הפתגמים.

נפטר לאחר כשנתיים של ייסורים בכ"א סיון תשע"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי הדין שכאשר מוסיפים שם אזי השם הנוסף הוא העיקרי והראשון.