כתב אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]] | [[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]] | ||
'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת | '''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן. | ||
==תולדות הכתב== | ==תולדות הכתב== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | ||
עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת | עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. | ||
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}. | הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}. | ||
גרסה מ־16:02, 3 באוגוסט 2016
כתב אדמו"ר הזקן הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת אדמו"ר הזקן, הינה צורת אותיות המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. באגרות קודש רבות מעודד הרבי סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.
תולדות הכתב
צורת האותיות
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
השיטות השונות
- הכתב האשכנזי מתחלק לשלושה סוגים:
- כתב בית יוסף - מנהג האשכנזים.
- כתב האר"י - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י עץ חיים ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות החסידים. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
- כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא) - מנהג חסידי חב"ד.
- כתב ספרדי - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
- כתב תימני - מנהג עדת תימן, כולל אותיות משונות ולפופות.
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.
חיבור תמונת האותיות
באחת הפעמים בהם ביקר אדמו"ר הזקן בחצר מורו ורבו המגיד ממעזריטש, הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה[1]. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.
בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך העיירה אניפולי, שם שמע שר' זושא מאניפולי הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות[2].
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' ראובן מיאנווויטש, שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לכ"ק אדמו"ר הזקן.
(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו).
העברת המסורה
למרות מאמציו הרבים של הרבי[3] לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.
עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' ראובן הסופר[4]. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו לאדמו"ר הריי"צ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה.
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר[5].
התייחסות הרבי
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה[6] כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה כ"ק אדמו"ר הריי"צ[7] להרב מנחם זאב גרינגלאס בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".
- ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות דוקא בכתב אדמו"ר הזקן.
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד[8]:
לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל
בנוסף לכך, הרבי דרבן[9] מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן. אהלי שם, גליון ט'.
- כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן - לקט סיפורי חסידים והתייחסויות מרבותינו נשיאינו
- הרב יעקב טייב, כתב חב"ד, בטאון דרך תמים גליון א', עמוד 32
הערות שוליים
- ↑ באגרות קודש הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".
- ↑ ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ראה באגרות קודש הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד
- ↑ כשהראה הרב מנחם זאב גרינגלאס את תמונת אותיות אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם אותיות אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.
- ↑ יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר האם זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת להקל על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן בדווקא.
- ↑ שערי-תשובה ר"ס לב: "יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה".
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ו עמ' צה.
- ↑ אגרות קודש חטו עמ' שטז.
- ↑ בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב אליעזר צבי צירקינד (קראון הייטס), הרב מנחם מנדל אהרונוב (קנדה), הרב ח"ע מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראה כ"ז בהרחבה בהקדמה לספר כתב חב"ד.