עזרת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " מקווה " ב־" מקווה ")
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ")
שורה 7: שורה 7:
רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה מאה ושלשים וחמישה אמות.{{הערה|אולם לאמיתו של דבר הלשכות שמהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו שטח משטח העזרה.}}
רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה מאה ושלשים וחמישה אמות.{{הערה|אולם לאמיתו של דבר הלשכות שמהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו שטח משטח העזרה.}}


ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים היתה מדרגה בגובה אמה ועליה הדוכן שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת.{{הערה|מדות פרק ב משנה ו רמבם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.}} וכן היו שם [[ראשי פספסין]] להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.{{הערה|משניות מדות פרק ב משנה ו.}}
ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים היתה מדרגה בגובה אמה ועליה הדוכן שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת.{{הערה|מדות פרק ב משנה ו רמבם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.}} וכן היו שם [[ראשי פספסין]] להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.{{הערה|[[משניות]] מדות פרק ב משנה ו.}}


==שימושה==
==שימושה==

גרסה מ־22:23, 5 בספטמבר 2016

עזרת ישראל הוא שטח מסויים הנמצא בשטח העזרה שבבית המקדש.

מיקומו

עזרת ישראל היתה על כל רוחב העזרה מיקומה היה בצד המזרחי של העזרה מיד בכניסה הראשית אליה שער ניקנור ועד השטח המגביל אליה עזרת כהנים כך שמצידה המזרחי היה את חומת העזרה ומצידה המערבי היה עזרת כהנים בצדה הצפוני היה את לשכת הגזית ומצידה הדרומי היו לשכות שונות.

רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה מאה ושלשים וחמישה אמות.[1]

ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים היתה מדרגה בגובה אמה ועליה הדוכן שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת.[2] וכן היו שם ראשי פספסין להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.[3]

שימושה

עזרת ישראל היה מקום דריסת רגליהם של יהודים ישראלים בשעת הגעתם לבית המקדש להקריב קורבנות ולהתפלל, משטח זה הי אסור על ישראל לצאת ולהיכנס לשטח עזרת כהנים אלא בשעת הצורך לסמיכה על גבי קרבן או לצורך תנופה ושחיטה[4] וכן בשעה שהיה צפוף בשטח העזרה[5].

לשכות שבה

בעזרת ישראל היו שמונה לשכות שלשה בדרומה ושלשה בצפונה ועוד שניים במרכזה בצמוד לשער ניקנור.

השלשה שבצד דרום היו: לשכת המלח - בה היו מולחים את כל הקרבנות לפני שהעלו למזבח. לשכת הפרווה - בלשכה זו היו מולחים את עורות הקרבנות. לשכת המדיחין - בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את קרבי הקדשים. בגג לשכת הפרווה היה מקווה מים לטבילה שהיו עולים אליו במדרגות (במסיבה) שהייתה בלשכת המדיחין.

השלשה בצד הצפוני היו:לשכת הגזית - בה היו יושבים הסנהדרין, לשכה זו הייתה חצייה בחול - בהר הבית, וחצייה בקודש תוך עזרת ישראל. לשכת הגולה - בה היו שואבים מים מהגולה[דרושה הבהרה] לכל ישראל. לשכת העץ - היא הייתה נקראת גם 'לשכת פרהדרין' בה היו מפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים.

בסמוך לשער ניקנור היו עוד שני לשכות: מימין הפתח לשכת פנחס המלביש - בה היו הכהן לובש בגדי כהונה.[דרוש מקור] ומשמאלו לשכת עושי חביתין בה היו מכינים את קרבן חביתין שהיה מקריב הכהן הגדול מידי יום (וכל הכן ביומו הראשון).[דרוש מקור][6]

הערות שוליים

  1. אולם לאמיתו של דבר הלשכות שמהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו שטח משטח העזרה.
  2. מדות פרק ב משנה ו רמבם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.
  3. משניות מדות פרק ב משנה ו.
  4. כלים פרק א משנה ח.
  5. ביאור הר"ש (ראה בלשונו: "להיות נמשכים אצל כותלי דרום רחוק מהמזרח" ולפי"ז חילוק בין תנופה וסמיכה שנכנסו לעזרה ממש לזה שנצמד לכותל) ותפארת ישראל מדות פרק ב משנה ו.
  6. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה יז.