יצחק משה מיאסי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הפצת המעיינות " ב־"הפצת המעיינות ") |
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות. | לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות. | ||
מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות. | |||
ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצ"צ עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח... {{הערת שוליים| ניצוצי אור אות קלה.}} | ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצ"צ עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח... {{הערת שוליים| ניצוצי אור אות קלה.}} | ||
גרסה מ־02:00, 23 בספטמבר 2016
החסיד רבי יצחק משה נולד בשנת תקכ"ו בעיר יאסי, עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.
ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי אדמו"ר הזקן, אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי החסידים. לאחר מכן היה חסיד ומקושר לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק, ממנו זכה לשמוע מאמרי חסידות ביחידות.
בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.
ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' משה וילנקר. כידוע, היתה עבודתו של אדמו"ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.
כאשר נכנס ליחידות אל רבנו הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי.
הבן שזכה לאריכות ימים
סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני אדמו"ר הזקן שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - המגיד ממעזריטש.
אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל דובער. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם אדמו"ר הריי"צ.
בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' לייב מטרקשר.
בשליחות אדמו"ר הזקן
בשנת תקנ"ו נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.
כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.
חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לאדמו"ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. בבית רבי כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו"ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).
לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו"ר הצמח צדק לרבי. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' הלל מפריטש, ר' יצחק אייזיק מויטבסק, ר' פרץ חן ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.
מהסתלקותו של אדמו"ר האמצעי בט' כסלו תקפ"ח, עד חג השבועות אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר מאמר חסידות.
ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצ"צ עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח... [1]
זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר.
הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה
פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.
מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר ‘דרך חיים ותוכחת מוסר השכל' שחיבר אדמו"ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר שער תשובה). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת תרי"ט.
כולל ביאסי
במשך השנים תר"ד - תר"ה, ייסד אדמו"ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה בליובאוויטש, וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד כולל ביאסי נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.
פטירתו
רבי יצחק משה נפטר בחול המועד פסח תרכ"א ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.
קישורים חיצוניים
ר' יצחק משה מיאסי מאמר ב'התמים'
הערות שוליים
- ↑ ניצוצי אור אות קלה.